ערב קבלת הערבויות האמריקניות החדשות, בהיקף של כ- 9 מיליארד דולר, מתברר כי משרד האוצר מצא פירצה בחוק, המאפשרת לו לנצל בדרך מתוחכמת את כספי הערבויות הקודמות למימון הגירעונות בתקציב המדינה או במלים אחרות "להדפיס כסף".
תזכורת: בשנת 1992, עם תחילת גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, אישר הממשל האמריקני לישראל תוכנית ערבויות בהיקף של כ- 10 מיליארד דולר. מתן הערבויות נועד לתמוך ב"מאמץ ההומניטרי יוצא הדופן של ישראל לקלוט את גלי העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, אתיופיה ומדינות נוספות".
בין השנים 1993 ל- 1998 ביצעה ממשלת ישראל 22 הנפקות בשוק ההון האמריקני בחסות מטריית הערבויות של ממשלת ארה"ב. הסכום הכולל שגייסה הממשלה בהנפקות אלה הסתכם בכ- 9.3 מיליארד דולר.
מאז ועד היום ניצלה הממשלה רק כ- 60% מכספי הערבויות שגוייסו. יתרת הכספים מופקדת בפיקדון מיוחד בחשבונות הממשלה בבנק ישראל, בשם "פיקדון בגין גיוס הון בערבות ממשלת ארצות הברית". בסוף החודש שעבר הסתכמה יתרת פיקדון זה בכ- 3.8 מיליארד דולר (כ-18 מיליארד שקל).
למרות "החוק לאי הדפסת כסף"
על פי "החוק לאי הדפסת כסף" שאושר במסגרת התוכנית הכלכלית הגדולה של שנת 1985, אסור לבנק ישראל להעניק לממשלה אשראי, ולו של שקל אחד. אולם בפועל נמצא חשבון הממשלה בבנק ישראל ב"אוברדרפט" עצום, שיתרתו, נכון לסוף החודש שעבר, מסתכמת בכ- 11.67 מיליארד שקל.
כיצד, אם כן, מצליחה הממשלה למשוך מחשבונה בבנק ישראל מיליארדי שקלים, למרות "החוק לאי הדפסת כסף"? מתברר, כי האוצר מצא דרך מתוחכמת יותר לניצול כספי הערבויות למימון הגירעון השוטף בתקציב הממשלה.
הממשלה מנהלת בבנק ישראל 2 חשבונות מקבילים: אחד בשקלים, שבו היא כאמור בחובה גדולה, והשני במטבע חוץ, שבו היא ביתרת זכות גדולה יותר. סיכום 2 החשבונות מצביע על יתרת זכות של הממשלה, בהיקף של כ- 10.14 מיליארד שקל.
בדרך זו מצליח האוצר גם למשוך כספים רבים מחשבונה השקלי של הממשלה בבנק ישראל, וגם להראות שחשבונה הכולל של הממשלה בבנק ישראל דווקא נמצא ביתרת זכות. הפיקדון בדולרים מאפשר למעשה לממשלה לאלץ את בנק ישראל "להדפיס" כסף, בניגוד גמור לחוק למניעת הדפסה.
במילים פשוטות: האוצר מצא דרך כיצד לשמור את כספי הערבויות ללא שימוש, ובאותה עת לעקוף באמצעותם את "החוק לאי הדפסת כסף". ובמילים עוד יותר פשוטות: כספי הערבויות הקודמות, שנועדו במקור לסייע בקליטת גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים ולהקל על מצוקת האשראי של הסקטור העסקי, מאפשרים לממשלה להיות ב"אוברדרפט" עצום בשקלים – בניגוד גמור לחוק האוסר עליה ללוות כספים מבנק ישראל.