מופע של עונג צרוף

הביקורת בישראל יצאה מגדרה לנוכח "אויסטר", מופע התיאטרון-מחול המשותף לבני הזוג ענבל פינטו ואבשלום פולק. בקרוב מאוד תהיה הזדמנות גם לביקורת בניו יורק להשתולל

ביום שלישי, ה- 22 באפריל, יעלה בג'ויס תיאטר בצ'לסי מופע המחול המשותף לכוריאוגרפית ענבל פינטו ולבעלה, איש התיאטרון, אבשלום פולק. השניים יעלו את המופע "אויסטר", במשך שישה ערבים רצופים, עד ה- 27 בחודש.

מבקרי המחול בישראל חלקו למופע, המשלב תיאטרון ומחול, מחמאות ללא סוף: "קרקס שמשוך בקסם של בימוי אגדתי", כתב אחד. "כשרון שפורץ מכל הכיוונים", כתבה אחרת. "קופסת הקסמים הזאת, שבכל פעם מתגלה בה קופסה נוספת ממנה נשלף קסם חדש שמשאיר אותך פעור פה", תיאר שלישי.

הטיב לתאר, יגאל סרנה, שצפה במופע במרכז סוזן דלל בתל אביב והעיד ש"במשך שעה שלמה הייתי שקוע בתוך חלום. בתוך תפלות חיינו ואכזריותם פה, מופע כמו 'אויסטר של להקת ענבל פינטו הוא פלא, רגעים של עונג צרוף".

"מופע גאוני מבחינת כושר ההמצאה שלו והתיאום שבין לבוש למוזיקה ותנועת הרקדנים על הבמה. בצאתי משם נשארתי אסיר תודה לפינטו ולבמאי אבשלום פולק ולכל החבורה הזאת שאני מתקשה להאמין שאנשיה אכן חיים בינינו כאנשים בשר ודם. כה עז היה רושם החלום" כתב סרנה.

מרטין וקסלר, המנהל האמנותי של הג'וס תיאטר, שביקר לפני כשלוש שנים בישראל, כחלק מקבוצה של מנהלים אמנותיים, הזמין את השניים להופעות. פינטו ופולק, שחיים ביחד עשר שנים, הסבירו השבוע שמכיוון שמדובר בהפקה יקרה, הכוללת 12 רקדנים ושחקנים ועוד עשרה אנשי צוות טכני, הם נאלצו להמתין עד שיימצא המימון לנסיעה. בסופו של דבר הגיע המימון מאגף התרבות של משרד החוץ.

לדברי השניים, המצב הכלכלי הקשה בישראל כמעט שאינו מאפשר להרים הפקות בסדר גודל כזה, אפילו אם כל הכרטיסים אליהן נמכרים מראש. הופעת הבכורה של "אויסטר" התקיימה בליאון, צרפת, בנובמבר 1999, במסגרת פסטיבל מחול גדול. מאז הופיעה הלהקה בכל רחבי הארץ, מול אולמות מלאים (כולל בתיאטרון הקאמרי ובית לסין). הקהל, לא פחות מהמבקרים, היה מרותק, אפילו נפעם.

פינטו ופולק מודעים לכך שהמופע שלהם מאפשר לצופה לקחת פסק זמן יקר, שתולש אותו מהמציאות הקשה של עולם במלחמה ומאפשר לו לנדוד לעולם עתיר דימיון ונוסטלגיה. ענבל אומרת שמדובר ב"סוג של בריחה, המנוס היחידי מתלאות החיים שעוברות עלינו, משהו נוסטלגי, עולם של פנטזיה שכביכול לא קיים במציאות אבל נותן לך הרבה מידע ומרמז לך עד כמה הוא קשור למתרחש בחיינו".

חלק גדול מהקסם שעליו דיברו המבקרים, נוצר באמצעות המפגש בין המחול של פינטו והתיאטרון של פולק, שהוא בנו של השחקן הנודע יוסי פולק. תהליך היצירה המשותף מתרחש באמצעות ספר של סקיצות שהם מציירים ומפתחים.

"אבשלום ואני חיים ועובדים די הרבה שנים ביחד", מספרת ענבל בשיחה מהארץ, ערב הטיסה לניו יורק. "את התחלת העבודה המשותפת שלנו אף לא הגדרנו. תהליך השותפות התרחש לאט לאט. תהליך העבודה מתחיל בכתיבה וציור. אנחנו יוצרים יחד ספר של סקצ'ים. הרבה פעמים אחד מתחיל ציור והשני ממשיך. זה סוג עשיה שאין לו גבולות והגדרות. הדימיון של שנינו מפרה זה את זה".

איך יוצרים מופע שמדגיש פנטזיה כשהמציאות מסביב כל כך קשה?

"אנחנו לא מנטרלים את עצמנו מזה. אנחנו חיים בעולם מסוים שלא תורם בדיוק לחיים נינוחים אבל אנחנו חייבים לעשות את מה שאנחנו עושים כדי לא לעצור".

יש לפעמים מחלוקות בתהליך היצירה?

אבשלום: "כן, ובסופו של דבר זה מעשיר את היצירה".

ענבל: "לפעמים נקודת המוצא יכולה להיראות שונה, אבל מה שמשתלט על העבודה קורה באופן טבעי. לפעמים הצד היותר אבשלומי משתלט על הצד הענבלי".

מי אופטימי ומי פסימי ביניכם?

אבשלום: "אני הפסימי וענבל האופטימית".

אבשלום מבקש להוסיף: "יש לנו צוות נפלא, רקדנים ושחקנים נהדרים. שניים מהם נמצאים איתנו כמעט ארבע שנים וקבוצת הרקדנים מופיעה איתנו כבר שנה וחצי. זאת עבודה קשה שהשחיקה בה רבה מאוד קשה ולכן היה יותר קל אם היתה לנו מערכת

רצינית שתומכת בנו. אנחנו ממשיכים לנדוד בין חדרי חזרות ואין לנו מקום קבוע. זה מצריך כוח סבל, התמדה והתעקשות להמשיך הלאה למרות הקשיים הרבים".