למה אנשים שונאים סוציומטים?

כל מי שעבר טירונות או השתתף בפעילות קבוצתית כלשהי, מכיר את הכעס והתוקפנות שמפנה החברה כלפי הפרטים שאינם תורמים לקבוצה, ה"סוציומטים", בסלנג המקומי. חוקרים טוענים, כי מדובר במנגנון הגנה המסייע לחברה להגן על חוקיה

כל מי שהיה בטירונות או השתתף אי פעם במחנה קיץ יודע כי אנשים אשר אינם תורמים לקבוצה ("סוציומטים" בסלנג המקומי בארץ) מותקפים ומוקעים על ידה. ואמנם, מחקרי מעבדה ותצפיות גילו כי יחידים בתוך קבוצות מזהים "סוציומטים" ונוטים לתקוף אותם. מדוע? משום שאחד המנגנונים הבולטים שפיתחה החברה האנושית הוא מנגנון האלטרואיזם או עזרה הדדית בין יחידים אשר אין בינם קירבת דם, ואשר אינה נושאת רווח מידי ישיר עבור האדם המסייע. עזרה הדדית בין זרים מאפשרת למעשה תיפקוד תקין של הסדר החברתי.

כיצד משמרת ומטפחת החברה את האלטרואיזים בקירבה? מספר חוקרים טוענים כי היא עושה זאת באמצעות מנגון נוסף המכונה "עונש אלטרואיסטי" (altruistic punishment): באמצעות מנגנון זה מוֹנעים יחידים בחברה מן ה"סוציומטים" לסטות מחוקי החברה, גם אם הדבר גורר עימות עימם, אשר בסופו "המענישים האלטרואיסטים" עצמם הם הנפגעים.

אולם, מנגנון "העונש האלטרואיסטי" אינו עולה בקנה אחד עם הנחה רווחת נוספת על אודות הטבע האנושי והיא, שאנשים הם אנוכיים ונוהגים באופן המְמַקסם את האינטרסים האישיים שלהם. שכן, מדוע ירצה אדם להעניש את חברו אם מהלך זה עלול "לעלות לו ביוקר"?

מחקר חדש של רוברט בויד (Boyd) ועמיתיו המתפרסם בגיליון מרץ של כתב העת "רשומות האקדמיה הלאומית האמריקאית (PNAS)" מנסים החוקרים ליישב את הסתירה בין שתי הנחות אלו על הטבע האנושי.

בויד ועמיתיו ערכו סימולציה מתמטית של חברה אנושית אשר בה קיימים שלושה סוגי אנשים: "אנשי העזרה ההדדית" – אלה הם אושיות החברה שכן הם עושים את אשר מצופה מהם; "בוגדים" או "סוציומטים" - הם אלה השוברים את הכלים; ו"מענישים-אלטרואיסטים", אלה המתעמתים עם הבוגדים.

באמצעות המודל המתמטי מראים בויד ועמיתיו כי תקיפת הסוציומטים מהווה אמצעי להשארת האלטרואיזם על כנו. מי שאינו מתנהג באלטרואיסטיות מוענש, וכך נפטרת ממנו החברה. בשלב הבא עצם האיום בעונש כלפי כל מי שיחרוג מכללי החברה מרתיע מחריגה מהכללים, דבר המפחית את הצורך לעשות שימוש אמיתי בעונשים עצמם. באופן זה מצליחה החברה לשמר בקירבה אלטרואיזם.