לוקחים את זה אישית

מלבד הפעלת שרירי הפה, דואגים שדרני ערוץ הספורט גם לשרירים אחרים בגוף

 

 

מירי נבו: השטת יאכטות

 

מאז שהיא זוכרת את עצמה ולמרות שנולדה בפתח תקווה, הים היה חלק בלתי נפרד מחייה. נבו, בנעוריה מתעמלת מצטיינת, למדה ימאות ולפני שנתיים וחצי הוציאה רשיון בינלאומי להשטת יאכטות. "כל מה שאני יכולה לעשות בים אני עושה, כולל ג'וגינג ואימוני כושר. להשטת יאכטות הגעתי כי רציתי לעשות משהו גם חברתי וגם ספורטיבי".

נבו מתאמנת כל שבוע במועדון "דרך הים" בהרצליה. היא וחבריה לצוות מתרגלים עבודה בכל סוגי המצבים, כולל היגוי, מתיחת מפרשים, כיוון ושיחרור לפי הרוח. מדי פעם היא שוכרת עם חברים יאכטה ויוצאת לים הפתוח כדי לנקות את הראש. "אין כמו לצאת אל הים העמוק ולחוש את הגלים ואת ריח הים. עצם העובדה שעברתי את כל המבחנים ואת הקורס, ושהיום אני יכולה להשיט יאכטה, זה לא דבר של מה בכך". מלבד התחרויות במועדון, השתתפה פעם אחת בהבאת יאכטה מסלובניה לארץ. "זו היתה חוויה אדירה, לשהות על כלי שיט במשך מספר שבועות, לעבור במדינות שונות ולחוות סוגים שונים של מזג אוויר".

נבו משתעשעת ברעיון לקנות יאכטה ולהפליג מסביב לעולם, אבל כרגע מעדיפה להתמקד בגיחות קצרות לים.

 

לילך סונין: טניס

 

בתור חובבת כדורגל וכדורסל מהיציע, התקשתה סונין למצוא ענף שיגרום לה לרצות להזיע על המגרש. בזמן לימודיה באוניברסיטה, כשנאלצה לקחת קורס ספורט חובה, בחרה בטניס. עם תום הלימודים איפסנה את המחבט - עד לקיץ האחרון, כשהשתכנעה לחזור לספורט הלבן בהדרכת יורם שמרון, המשמש גם כפרשן הטניס של ערוץ הספורט. "יש בטניס משהו מאוד נקי וזהו ענף אינדיבידואלי, דבר שמאוד אהוב עלי. הוא לא דורש אתלטיות מאוד גדולה וגיליתי שאני מתאימה לזה. העיקר שאני נהנית, מה גם שיורם שמרון הוא מורה נפלא וכיף לעבוד איתו".

סונין רואה בעיסוק בענף "שעה צרופה של הנאה פעם בשבוע. זה נותן לי להרגיש יותר טוב עם עצמי". אין לה כל אשליות לעסוק בתחום בצורה מקצועית, ואין לה גם מקור לחיקוי מקרב הטניסאיות בעולם. "אני נהנית לראות אותן משחקות, אבל לא מקנאה בהן ומסתפקת ברמת החובבים בלבד. תמיד הייתי טובה יותר בלדבר על ספורט ופחות טובה בלעשות, ולשם שינוי היוצרות התהפכו. אני מקווה שאצליח להתמיד לאורך זמן וליהנות מהפירות".

 

יורם ארבל: גולף

 

יורם ארבל התוודע לגולף לפני עשרים שנה, כשבמסגרת "מבט ספורט" הכין כתבה על הגולפאי רמי אסייג, לקח מספר שיעורים ופרש. לפני שבע שנים נדלק מחדש, בזכות חבר. מאז הוא מעביר חלק ניכר מזמנו הפנוי, גם בגשם ובשרב, במועדון הגולף בקיסריה, אותו הוא מגדיר כביתו השני.

המסלול הספורטיבי של השדרן הוותיק התחיל בכדורגל, המשיך בכדוריד ועבר להטלת כידון, עד שבגיל 54 גילה ש"גולף הוא הספורט האולטימטיבי. אני משחק כשלוש פעמים בשבוע, פעם אחת מגרש מלא ופעמיים חצאי מסלול".

ארבל מסביר שמדובר בהנאה צרופה, הכרוכה בשהייה בטבע במשך כמה שעות, תוך הפעלת קואורדינציה, קור רוח ושיפור רמת הריכוז. "מספיק להיות בכושר סביר, והמשחק מרתק. בעצם, זה המשחק היחיד בעולם שגם אתה יכול לבצע מה שמקצוען מבצע רק לעיתים רחוקות. אתה לא יכול להטביע כמו ג'ורדן או לבעוט מספרת כמו מרדונה, אבל אתה יכול לעשות בדיוק מה שטייגר וודס עושה. אתה אפילו יכול לנצח את וודס כגולפאי חובב על גומה אחת".

העיסוק בגולף, מעיד ארבל, תורם לאיזון הנפשי שלו. "זה קודם כל משמח אותי, מאפשר לי להכיר אנשים מעניינים ויוצר חברים חדשים. זה ספורט שניתן להתבגר איתו וגם להזדקן איתו. אין שום ענף אחר בו אתה יכול להיות מאוד תחרותי בגיל מבוגר, ובגולף אתה יכול לנצח גם בגיל שמונים. יצא לי כבר להפסיד לשחקנים בני 86. זהו ספורט מעולה ואני ממליץ עליו בכל פה".

 

דני ענבר: כדורגל

 

את הקריירה הספורטיבית שלו התחיל ענבר דווקא בטניס שולחן ונמנה עם סגל נבחרת ישראל, עד שפרש בגיל 24. במקביל שיחק כדורגל וכדורסל בשכונה, הגשים חלום ילדות כששיחק כדורסל בליגה ג', ובשנתיים האחרונות הוא משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה ב"דינמו TLV", קבוצה שהקים אחיו ומבוססת בעיקר על שחקני עבר. "כל השבוע אני מחכה למשחק. הרבה פעמים אני חותך מהעבודה, עושה שמות במערכת 'חדשות הספורט', רק כדי לא להפסיד אימון או משחק".

הוא רואה דמיון בין המשחק בקבוצה לעבודה במערכת החדשות של ערוץ הספורט. "אתה צריך לדאוג שהמגן, הבלם והחלוץ יהיו מבסוטים, ובאותה מידה לדאוג שמי שכותב את הטקסטים וזה שמגיש את המהדורה יהיו מבסוטים. אני מאמין שמה שקורה במגרש הספורט זה החיים עצמם, כי שם יוצאת כל האמת ואתה צריך כל הזמן לעמוד במבחן התוצאה".

"היום אני מבין הרבה יותר טוב את שחקני הכדורגל, כי אתה רואה עד כמה זה קשה. מסרו לי פעם כדור מול שער ריק ובעטתי מעל השער. כשאתה מסתכל בטלוויזיה ורואה שחקן מחמיץ, אתה לא מבין איך. מעבר להבנה ולהערכה הגדולה יותר שרכשתי כלפי כדורגלנים, המשחק בקבוצה מאוד ממלא אותי".

 

אלי אילדיס: נהיגה ספורטיבית

 

אילדיס הוא חובב מושבע של ספורט מוטורי, במיוחד מירוצי מכוניות. כמי שצופה באדיקות במירוצי הראלי השונים והפורמולה 1, היה טבעי שאילדיס יעבור קורס בנהיגה מקצועית בבית הספר "מסלולים" של ראם סמואל. "הנהיגה המקצועית מתחלקת לשני חלקים, ראלי על כביש וראלי בשטח. נהיגה מקצועית זה אומר בעצם לזרוק לפח את כל מה שידעת על נהיגה ולהתחיל הכל מחדש. אין לי שאיפות להיות נהג מירוצים, אבל היום יש לי מיומנות נהיגה הרבה יותר גבוהה על הכביש מבחינת בלימה נכונה, איך להיכנס נכון לעיקול או איך לצאת ממצבי חירום. מה גם שהנסיעה במכונית ראלי שהשתתפה בתחרויות מקצועניות היא חוויית נהיגה מדהימה".

אילדיס, שמבקר בקביעות בחדר כושר ומשחק כדורגל עם חבריו לערוץ, מתייחס לנהיגה הספורטיבית כחלק בלתי נפרד מתרבות הפנאי שלו. בניגוד לתדמית הרווחת בציבור, כאילו הנהיגה הספורטיבית היא דבר מאוד פרוע ומאוד מסוכן, הוא מבהיר: "למרות שאתה נוסע במהירות גבוהה מהרגיל, לא מלמדים אותך להשתולל. נהפוך הוא, אתה לומד כיצד להפוך את הנהיגה ליותר בטיחותית. זה מחזק מאוד את הריכוז, את הביטחון שלך על ההגה ואת קור הרוח שלך".

 

יפעת לין: צלילה

 

אל הצלילה התוודעה לין לראשונה בגיל 17 וחצי באמצעות ידידים מאילת, שבבעלותם מועדון צלילה. כיוון שהיא אינה אוהבת לצלול בים התיכון, בקרבתו היא מתגוררת, צוללת לין לעיתים רחוקות יחסית, כשהיא פוקדת את חופי סיני ואילת. לפני כשנה וחצי צללה אפילו באי קוטאר שבתאילנד.

הצלילות הראשונות היו מפחידות, אך במשך הזמן היא למדה להתגבר על הפחד ולהתמקד במראות המרהיבים. "העולם שמתחת למים הוא עולם מופלא. מפתיע כל פעם מחדש לראות את כל סוגי הדגים, הצמחייה ושאר הדברים שנמצאים שם. כל זה, יחד עם השקט והדממה, כשרק אתה במרחב הענקי הזה בלי כל הלחץ וזיהום האוויר, עושה לי מאוד טוב. מה גם שאני אוהבת מאוד ים, כי הוא מרגיע".

לין היא טיפוס מאוד אנרגטי שאוהב לרקוד, לשחק טניס, להתאמן בחדר כושר ולעסוק בסוגים שונים של ספורט. "הייתי בטוחה שלא אצליח להתחבר לזה, אבל כל פעם שאני יורדת לאילת, מתנתקת מהכל ונכנסת לאווירה הרגועה והשקטה הזאת, אני מרגישה נפלא. באמצעות הצלילה גיליתי צדדים אחרים באישיות שלי".

 

רון ברבש: קמפו ג'יטסו

 

ברבש הוא מסוג השדרנים הסקרנים, שרוצים לחוות על בשרם מה עובר על הספורטאים שאת ביצועיהם הם משדרים. ברבש, המופקד בין השאר על שידורי האיגרוף, נכבש לפני שש שנים בקסמי הקמפו ג'יטסו. מדובר בשיטה המשלבת כמה אומנויות לחימה - איגרוף, קיקבוקסינג וג'ודו - ושפותחה על ידי גדי סקורניק, שהיה אלוף ישראל בג'ודו. "חיפשתי משהו יותר מגוון מאיגרוף, והיה לי נוח שיש מכון קמפו ג'יטסו קרוב לבית".

ברבש מתאמן בחדר כושר וגם משחק כדורגל עם חברים, אבל מקפיד להתאמן לפחות שלוש פעמים בשבוע בקמפו ג'יטסו. "הוא תורם המון לביטחון העצמי שלי, משפר את הכושר הגופני בצורה מקסימלית וגם עוזר לנקז את כל הרעלים המצטברים בגוף אחרי יום עבודה. זה עיסוק מאוד מרגיע, מגוון ובלתי שיגרתי. בניגוד לחדר כושר, למשל, בו אתה חוזר שוב ושוב לאותם מכשירים, פה אתה לומד כל פעם תרגיל חדש וטריק אחר".

ביום שבו נקבעו הצילומים לכתבה אימן המורה שלו את יאיר לפיד. לאחר שהסתיימו הצילומים התאמנו השניים יחד, אבל ברבש חטף מלפיד בעיטה בירך ונגרם לו קרע בשריר. "קשה לי להמליץ על הספורט הזה בגלל סכנת הפציעות, אבל בסופו של דבר היתרונות עולים על החסרונות. מה גם שבתקופה כל כך קשה ואלימה, חשוב לדעת להגן על עצמך".

 

ניב רסקין: הרמת משקולות

 

רסקין מעיד על עצמו כעל ספורטאי מתוסכל. "בצעירותי ניסיתי כל ענף אפשרי ובשנים האחרונות, למעט פה ושם משחק כדורסל או כדורגל עם החבר'ה, לא ממש עשיתי ספורט. חברה שלי הכניסה אותי לכל הקטע של חדר כושר, ושם גיליתי את המשקולות", אומר ניב רסקין דק הגזרה, שמנסה לעלות במשקל. בחמשת החודשים בהם הוא נתון במשטר אימונים קפדני עם מאמן אישי ב"הולמס פלייס" ברעננה, הצליח להעלות שישה ק"ג. עם זאת, נאלץ בינתיים לזנוח תחביב ספורטיבי אחר שטיפח בשנה האחרונה, טניס.

כמו כל ההתחלות, גם בענף החדש היתה לו התחלה קשה, אבל היום הוא מרים 50-40 ק"ג. "אני כל כך נהנה מזה, שביום שאני לא הולך למכון אני מרגיש שחסר לי משהו. אני עדיין נהנה לשחק כדורסל וטניס, אבל הרמת משקולות הפכה להיות העיסוק הספורטיבי העיקרי והכי מהנה שלי. זה חיזק לי מאוד את הביטחון העצמי, והעיקר - החברה שלי מאוד מפרגנת ומרוצה".

בניגוד לעבודתו, המושתתת על עבודת צוות, העיסוק במשקולות מאוד אינדיבידואלי ומצריך הרבה נחישות והתמדה. "אתה לבד עם עצמך וצריך כל הזמן לדחוף ולעודד את עצמך כדי לא להישבר. הרבה פעמים בא לי להגיד די ולהוריד מעלי את המשקולת, אבל כוח הרצון דוחף אותי להמשיך. אתה הרבה יותר מרוכז וחד ובגמר האימון יש תחושה רבה של סיפוק".