חמאה בלי לחם

לאחרונה התפרסמו מחקרים שבדקו את יעילותה של דיאטת החלבונים אטקינס, שמאוד פופולרית בארה"ב. החוקרים סבורים שהדיאטה זו כנראה אינה מזיקה מבחינה בריאותית לטווח הקצר, אך אין מספיק מידע לגבי השלכותיה לטווח הארוך

דיאטת אטקינס (הנקראת גם דיאטה קטוגנית, או דיאטת חלבונים) מוכרת כבר משנות הששים. בשנתיים-שלוש האחרונות שבה הדיאטה לכותרות בזכות פרסום מחקרים הבודקים את תוצאותיה ויעילותה.

דיאטת החלבונים לכאורה אינה מוגבלת בקלוריות, אך יש בה הגבלה דרמטית של פחמימות, ל-20 גרם פחמימות ביום. הגבלה זו פירושה כמעט התנזרות מכל סוגי הלחם והדגנים, פירות, מוצרי חלב וכן ירקות. למעשה מותרים ללא הגבלה אכילת בשר ומוצריו, ביצים, וכן מזונות מקבוצת השומנים.

בתרגום יומיומי הכוונה היא שמותר לאכול חמאה, אך בלי הלחם, מותרת שמנת להקצפה אך ללא סוכר מה שהופך אותה ל"שמנת מתוקה" וכדומה.

מצב של מיעוט פחמימות בתפריט גורם ליצירת קטונים בגוף (הידועים גם בשם גופי קטו או אצטון), מצב הידוע כקטוזיס, ומכאן שם הדיאטה "דיאטה קטוגנית". רמת הקטונים הגבוהה בדם מפחיתה את התאבון ואת כמות האוכל הנצרך ולירידה במשקל. ואכן, מי שהתנסו בדיאטה זו מדווחים על העדר תחושת רעב כ-48 עד 72 שעות לאחר תחילת התכנית. בהמשך מומלצת תוספת הדרגתית של פחמימות, כך שנוצרת האטה בתהליך הירידה במשקל עד עצירת התהליך.

על מנת לשמור על המשקל יש להמשיך בדיאטה מוגבלת בפחמימות כאורח חיים חדש ולשלב פעילות גופנית מתונה.

דיאטה זו עומדת בסתירה להמלצות התזונתיות הקיימות שניתנו על ידי ארגון הבריאות העולמי, אגודת הלב וה-USDA (משרד החקלאות האמריקאי שיש לו מעורבות עמוקה בהמלצות תזונתיות), הממליצות על דיאטה דלת שומן, דלת קלוריות ועשירה בירקות, פירות דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי שומן.

ב-1992 פרסם ה-USDA את ההמלצות המבוססות על פירמידת המזון, שהן המלצות איכותיות וכמותיות ומשמעותן ריבוי פחמימות בתפריט (כ-55% מסך כל הקלוריות מקורן מפחמימות, ומיעוט שומנים). אגודת הלב האמריקאית ממליצה אף היא להפחית שומנים בתפריט, לרבות הגבלה חריפה בכמות הכולסטרול הנאכל.

כאשר בוחנים את הדיאטה הקטוגנית והשלכותיה, בהשוואה להמלצות שנסקרו, בולטת הפחתה בצריכת ויטמינים ומינרלים לרבות סידן בתפריט, דבר המחייב השלמה בכדורים של מולטיויטמין וסידן באופן קבוע.

המחקרים האחרונים שבחנו את תוצאות הדיאטה הקטוגנית, מעידים על האפקטיביות של דיאטה זו בירידה במשקל. בנוסף, נמצא שיפור בפרופיל שומני הדם בקרב אנשים הסובלים מרמה גבוהה של שומנים בדם, הכולל ירידה ברמות הטריגליצרידים, ברמת הכולסטרול הכללי וכן ירידה ברמת ה-LDL, "הכולסטרול הרע" ועלייה ברמת ה-HDL, "הכולסטרול הטוב".

אמנם מרבית המחקרים בוצעו במרכז אטקינס למחקר ובמימונו, אך אין ספק שנאספו נתוני מחקרים הבוחנים את השלכות הדיאטה הקטוגנית על עמידות לאינסולין וכן קשר אפשרי למניעת מחלות לב וכלי דם, ואפילו סרטן.

בכנס השנתי של אגודת הלב האמריקאית בשנת 2002 הוצגו ממצאי מחקר, שכלל 34 נשים הסובלות מהשמנת יתר. המשתתפות חולקו ל-2 קבוצות, כאשר כל קבוצה קיבלה דיאטה שונה עליה שמרה במשך 6 חודשים.

הקבוצה הראשונה קיבלה דיאטה קטוגנית מוגבלת בפחמימות (רק 10% מהקלוריות מקורן בפחמימות), והקבוצה השנייה קיבלה דיאטה המבוססת על ההמלצות המקובלות, כלומר, דיאטה מוגבלת בקלוריות (1500-1200 קלוריות ביום) המורכבת מ-55% מהקלוריות שמקורן בפחמימות והגבלת השומן ל-30% מהקלוריות. את המחקר סיימו 26 נשים.

בשתי הדיאטות נצפתה ירידה באחוז השומן בגוף, ירידה ברמת הכולסטרול הכללי, ירידה ברמת ה-LDL ועלייה ברמת ה-HDL. בשתי הדיאטות נצפתה ירידה ברמת האינסולין בדם, דבר המעיד על שיפור ברגישות לאינסולין.

בתגובה לדיאטה הקטוגנית נצפתה ירידה גדולה יותר במשקל לאחר שלושה ושישה חודשים. גם רמת הטריגליצרידים ירדה בקבוצה זו באופן משמעותי יותר.

מחקר זה מראה את יעילות הדיאטה הקטוגנית לטווח קצר, אך יש לזכור שהשלכותיה לטווח ארוך עדיין אינן ידועות דיין. החוקרים סבורים בהסתייגות זהירה שהדיאטה כנראה אינה מזיקה מבחינה בריאותית למרבית האוכלוסייה הבריאה לטווח קצר. לטווח ארוך - אין מספיק מידע לגבי ההשלכה של העמסת חלבונים ושומנים על בריאות מערכת הלב וכלי הדם, מערכת הכליות, הכבד ובריאות העצם.

אגודת הלב האמריקאית יצאה בתגובה על הפרסומים האחרונים: "דיווחים בתקשורת אולי יצרו את הרושם המוטעה כאילו אגודת הלב האמריקאית דוגלת בשינוי ההנחיות התזונתיות. לא כך הדבר. המחקר שפורסם הוא רק אחד מ-3600 תקצירי מחקרים שהוגשו בכינוס המדעי השנתי. להלן כמה בעיות העולות מן המחקר: המחקר קטן מאוד, מספר הנחקרים מועט והמחקר התבצע בטווח קצר של 6 חודשים בלבד. אין הוכחות העולות מהמחקר כי הירידה במשקל נשמרת לאורך זמן ואין הוכחות שהדיאטה לטווח ארוך יעילה מבחינה בריאותית. צריכה מוגברת של שומן לאורך זמן מעלה את הסיכון למחלות לב והמחקר לא עקב מספיק זמן אחרי האנשים על מנת לאשש או להפריך טענה זו".

לאגודת הלב האמריקאית יש קווי יסוד תזונתיים המדגישים תזונה עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים, בשר רזה, עוף, דגים ומוצרי חלב דלי שומן. חשוב לציין שאגודת הלב פרסמה רק המלצות וקווים מנחים (ולא דיאטה רשמית), שנועדו להכיל העדפות שונות למזון ולספק הנחייה ייחודית לאנשים בעלי צרכים מסוימים.

לסיכום - המחקרים האחרונים מעידים על יעילות הדיאטה לטווח קצר אך השפעותיה אינן ברורות לטווח ארוך. וכמובן אין הן מחליפות את ההמלצות הקיימות.

האמנם? העיתונות האמריקאית עסקה לאחרונה בהמלצות ה-USDA המבוססות על פירמידת המזון. בינואר 2003 דנו בנושא שני המגזינים היוקרתיים "ניוזוויק" ו""סיאנטיפיק אמריקן". בשני המקומות היתה ביקורת על כך שמאז פירסומה של הפירמידה ב-1992, שממליצה על מיעוט שומן בתפריט, עלתה מידת ההשמנה בארה"ב. המחקרים שהתפרסמו בעשור האחרון מורים על עלייה בצריכת הקלוריות, בצריכת הפחמימות ובצריכת השומן, אם כי אחוז השומן מסך כל הקלוריות ירד במקביל לעלייה באחוז הקלוריות שמקורן בפחמימות. אך בשל העלייה הכוללת בצריכת הקלוריות, הפחמימות והשומן עלתה גם ההשמנה.

כעת מתקיים דיון ציבורי האם יש לשנות את ההמלצות התזונתיות מהפירמידה המפורסמת להנחיות חדשות עדכניות. ועד שתתקבלנה ההמלצות החדשות, נעקוב בעניין אחר הויכוח ומומלץ שנקיים את ההמלצות הותיקות.