מחסל החלוצים. על שיטת הרוטציה של קשטן

"אומרים שאי אפשר ללמד כלב זקן טריקים חדשים, אבל יש כלבים זקנים שאפילו שכחו כבר טריקים ישנים, אחד מהם הוא ללא ספק דרור קשטן, שהפך את הפועל לקבוצה מרוקנת, יבשושית וחסרת ביטחון", עמיחי שלו על מאמן שגומר חלוצים

אומרים שאי אפשר ללמד כלב זקן טריקים חדשים, אבל יש כלבים זקנים שאפילו שכחו כבר טריקים ישנים, אחד מהם הוא ללא ספק דרור קשטן, שכפי שהוא בנה את הפועל תל אביב של הדאבל ושל אירופה, הקשוחה, האנרגטית והמיליטנטית, כך הוא הרס אותה, והפך אותה לקבוצה מרוקנת, רופסת ויבשושית עד חלחלה. זו בכלל לא שאלה של סיגנון. נכון, הפועל נוטה למשחק מכוער, בונקריסטי, שגורם לצופה לרצות לפצוע את עצמו מרוב שעמום, אבל ככה ליברפול זכתה בשלושה גביעים לפני שנתיים (מה שקרה לה השנה הוא מעט דומה לכמה רחוק ניתן ללכת עם כדורגל שכזה), וככה רוב הקבוצות האיטלקיות יצאו מתוך המגף ודרכו על היבשת המבועתת.

קשטן, שהיה בעבר מאפשר לקבוצותיו לרוץ קדימה בטירוף, לתקוף באגרסיביות, נכנס כמו כפפה ליד לתוך המסורת המשמימה של הפועל תל אביב. כאילו רק בבלומפילד הוא היה יכול להגשים איזשהן הזיות יצריות אודות כדורגל הגנתי, שבעבר, ברגעי האסתטיקה המובחרים, היה פורש הצידה ומתמסר להן בדמיונו הקודח. בכל מקרה, הבעיה של הפועל מתחילה כבר בעונת האליפות, וכמו סרטן היא הלכה והתפשטה בגוף הקבוצה עד מצב של כמעט חוסר תיפקוד, וסלחו לי שוב על ההשוואה לליברפול, אבל גם שם מצאו לזה שם: "שיטת הרוטציה".

 

מי שפחות מעצבן

 

ההגנה והקישור של הפועל הן בדרך כלל חוליות קבועות. אמנם שביט אלימלך בילה קצת על הספסל, וגם לדניס אונישנקו היו את רגעי התהילה שלו בהרכב הפותח, אבל על פי רוב מדובר באותן שחקנים, עם אי אילו שינויים. רק בהתקפה קשטן הלך בכל הכוח על שיטת הרוטציה. בסגל הקבוצה נמצאים זה זמן מה אבי קנפו, עומרי אפק, סרגיי קלשצ'נקו, פיני בלילי, כפיר אודי, וקשטן החליט שבניגוד לחוליות אחרות, בהתקפה הוא ייתן לשחק למי שנמצא בכושר הכי טוב, או לחלופין, למי שפחות מעצבן אותו במשחקים.

מכיוון שחלוצים נעים בעיקר על ביטחון עצמי, השיטה הזו בעיקר מורידה להם אותו. את כפיר אודי, חלוץ שהוכיח את עצמו במשחקי נבחרת, והיה בסך הכל לא רע בליגה, קשטן כבר גמר כמעט לגמרי. אם יש לאודי שכל, הוא יברח מהקבוצה בעונה הבאה לפני שתברח לו הקריירה. אודי יכול היה להיות אחד החלוצים המבטיחים בליגת העל, אבל קשטן עד היום לא בטוח אם הוא שחקן הרכב או לא. עומרי אפק בעונת האליפות היה מבחינתי ומבחינת רבים תגלית העונה. חכמת המשחק, יכולת הכידרור והטכניקה סימנו אותו כאחד הדברים המבטיחים. אחרי השיא, באו שנתיים של נפילה, רק העונה, אחרי שגרנט הביא אותו לנבחרת, הוא יצא מהמצב ההקפאתי שלו והפך למעין קשר ימני, אבל דומה שעדיין קשטן לא בטוח אם הוא שחקן הרכב או לא.

סרגיי קלשצ'נקו הגיע מחיפה, ואנשים לא הבינו איך הירוקים מוותרים עליו. משחקן בעל אופי מחמיצני, אך עם סטטיסטיקה מוכחת, הוא הפך ליצור רופס, שיודע רק לרוץ בלי כדור ומתנהג מול שוער כמו סבתא נוירוטית. קשטן כבר די בטוח שהוא לא שחקן הרכב, בעונה הבאה הוא כבר לא יהיה כאן. פיני בלילי תמיד נראה כחלוץ היחידי שראוי לאייש את עמדת החלוץ הלאומי. מהיר, חד, נלחם ללא הגבלה, בעל נשמה אדומה ייחודית. העונה קשטן הרס גם אותו, וכבר החלו שמועות על כך שבעונה הבאה הוא יעזוב את המקום אליו כל כך היה מחובר, עוד כאוהד ביציע, כי קשטן כבר לא בטוח אם הוא שחקן הרכב או לא, והצליח להוריד את מעט הביטחון שעוד היה לו. האחרון ברשימה הוא אבי קנפו. שנתיים אנחנו שומעים שהוא חלוץ מוכשר. שנתיים הוא מקבל רגע פה, רגע שם, שנתיים הוא הולך לאיבוד, מי יודע מה יהיה איתו עוד שנתיים.

 

חלוצים גמורים

 

לאט לאט, בזכות שיטת הרוטציה, הרס קשטן את כל החלוצים שלו, לכן אין מה להתפלא שהפועל לא מצליחה לכבוש, אין כל כך מי שיכבוש בשבילה. כל החלוצים שלה גמורים, מיובשים, נטולי ביטחון עצמי, ולא יודעים מה המאמן שלהם באמת חושב עליהם. אם הוא חושב שהם לא טובים מספיק, הוא היה צריך לשחרר אותם מזמן. העיקר שהוא הביא את הברזילאי וולטון סילבה.