מהם גבולותיה של מדינת ישראל? תלוי בעין המתבונן. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בערב יום העצמאות, הגבולות הם עדיין אלה שתחמו את ישראל ביוני 1967. למרות התהפוכות הרבות שעברו על המדינה במשך 36 שנים, למרות העובדות שנקבעו בשטחים, הלשכה עדיין מפרסמת נתונים מספריים על האוכלוסייה הערבית רק בתוך "הקו הירוק".
ונתונים אלה מסברים את האוזן: כ-81% מהאוכלוסייה הם יהודים, ו-19% הם ערבים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. כך היה גם שיעור היהודים במדינה מיד לאחר הקמתה ומכאן שזה 55 שנים לא חל שינוי בסיסי במצבנו הדמוגרפי. אלא שכל בר-בי-רב יודע כי לא זה המצב. בפועל, גבולותיה הנוכחיים של המדינה, למרות שאינם מוסדרים ומוכרים, הם גבולות ארץ-ישראל המנדטורית (לרבות רצועת עזה והגדה המערבית) ולהם נוספה גם רמת הגולן.
בגבולות הנוכחיים הנתונים המספריים אינם מסברים את האוזן כלל: האוכלוסייה היהודית מונה קצת יותר מ-50% ואם אותם גבולות יישארו בתוקף בעוד 10 שנים ייווצר שוויון בין ערבים ליהודים. הסטטיסטיקאים צופים כי כבר ב-2020 ייווצר רוב ערבי בין הירדן לים התיכון (כבר עתה קיים רוב ערבי בגבולות אלה בקרב גילאי 0-5). אולם מדוע להעכיר את רוחו של העם בנתונים מדכאים אם אפשר להשתמש בגבולות ארכאיים ולספק נתונים מרגיעים? בערב יום העצמאות ה-55 מבקשת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להעלות על נס את הישגי המדינה ולא את כשליה.
בכל הסכם עם הפלסטינים בעתיד, גם ממשלה בראשות העבודה לא תחזור לתחומי יוני 1967. המפה החדשה אמורה לכלול, לכל הפחות, חלקים ממזרח-ירושלים, וכן את מעלה אדומים, גוש-עציון, לטרון ועוד כמה אזורים על גבול הגדה המערבית במרכז ובצפון. אזורים אלה כוללים מאות אלפי פלסטינים, ומכאן שגם אם יתגשמו הציפיות הוורודות ביותר, לעולם לא יהיה המצב הדמוגרפי כמו זה שהציגה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השבוע. במקרה הטוב ידובר ב-70% מול 30%, ואם ישראל תכלול בתחומיה את רוב ההתנחלויות בגדה המערבית יהיה היחס 60 ל-40.
כאשר חולקה אירלנד ב-1922, היה היחס בין העדות בצפון-אירלנד 72% פרוטסטנטים ו-28% קתולים. מנהיגי הפרוטסטנטים ותומכיהם בבריטניה היו בטוחים כי כך יהיה למשך מאות שנים. עתה, בתחילת המאה ה-21, עומד היחס על 54% פרוטסטנטים ל-46% קתולים ובעוד כ-10 שנים צפוי שוויון. ייתכן מאוד שכך יקרה כאן גם לאחר השגת הסכם עם הפלסטינים - צמצום הרוב היהודי עד לביטולו בשל הריבוי הטבעי של הפלסטינים וההפחתה הניכרת בממדי העלייה.
גם בתוך גבולות הקו הירוק אמור היחס בין יהודים לערבים להשתנות לטובת הערבים, אולם לא באופן שיערער את הרוב היהודי היציב. סיפוח שטחים מאוכלסים בפלסטינים יערער את הרוב היהודי היציב. סיפוח שטחים מאוכלסים בפלסטינים יערער את הרוב היציב הזה בעשרות השנים הבאות. בכל מקרה, יש לבחון ולבדוק היטב את הפרסומים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעניין היחס בין ערבים ליהודים במדינה ובעיקר את השאלה: באיזו מדינה ובאילו גבולות מדובר?