ערב חצאי גמר הוא מהמכובדים ומהמרשימים בכדורגל הישראלי, ובגביע כמו בגביע – הכל אפשרי. מכבי תל אביב ומכבי חיפה הן מועמדות טבעיות לגמר קלאסי, אבל הן צריכות לקחת בחשבון את גורם ההפתעה.
הפועל רמת גן עשתה היסטוריה בעצם העפלתה למעמד. בדרך היא קטלה אחת מהבולטות העונה – מכבי פתח תקווה, מה שמעיד כי אין לה רגשי נחיתות. אלא שמול הקהל הגדול של מכבי תל אביב והניסיון של מחזיקת הגביע בשנתיים האחרונות, הכף נוטה בבירור לזכות הצהובים.
למרות ההגרלה הקלה בחצי הגמר, יכול המשחק להפוך לקשה כשהיריבה מעמידה אותך בלחץ. הפועל טובא מליגה א' נכנעה למכבי תל אביב רק בדקה ה-111 ואילו בני יהודה החזיקה מעמד עד לשער מאוחר מאוד של ראובן עובד.
גם מכבי חיפה צריכה להיזהר מבאר שבע, אבל לא פחות מכך מיום חלש שלה, בשתי הקבוצות ההתקפות טובות מההגנות, כך שצפויים שערים. ולמרות הכל, התחושה שלי היא שלגמר אכן יגיעו מכבי תל אביב ומכבי חיפה, המנוסות יותר.
הפועל תל אביב יכולה לבכות על כל ההחמצות אתמול
הצלע השלישית בצמרת, הפועל תל אביב, תיעדר ממעמד הגביע ואתמול התרכזה במירוץ לאליפות. אם בסופה של העונה יחסרו לה שניים או שלושה שערים לזכיה, ייזכרו שחקניה במשחק אמש, בו החמיצו בצורה שלומיאלית וחסרת אחריות הזדמנות להעפיל למקום הראשון, אם היו מנצחים בהפרש גבוה מששה שערים. במחצית הראשונה הפועל שיחקה כמו אלופה. בשניה היא נראתה כמו בית"ר ירושלים.
אי אפשר להשלים עם הבדלי רמות כאלה במירוץ לאליפות. בחצי הראשון שטפה הפועל את המגרש, חיסלה את בית"ר בקו האמצע והיתה נחושה. היא לא ניצחה בזכות ההתקפה – בלילי וקלשצ'נקו שוב לא היו מספיק טובים – אלא בזכות ההצטרפות המצוינת של שחקני הקו השני והשלישי.
יוסי אבוקסיס היה מצוין בחצי הראשון ומספר אחת במשחק כולו. המימד ההתקפי ניתן במיוחד בזכות קלמי סבן, שבמחצית הראשונה שיחק כקיצוני וחתך בהגנת בית"ר. איפה הוא היה כל העונה?
בית"ר היתה חייבת לשלב את הצעירים ברוכיאן וארבטמן בפתיחה ולא בפיגור 4:0. שניהם היו מהבולטים עם כניסתם. אם המקום בליגה מובטח, צריך להריץ אותם כדי שאם אין הווה, לפחות שיהיה עתיד.