מלחמת ההימורים

אתרי ההימורים הלא-חוקיים גורפים מיליוני דולרים מגולשים ישראלים, ואף-אחד לא מצליח לעצור אותם מפעל הפיס - שבתי הקזינו הווירטואליים נוגסים ברווחיו - מזהיר: נתבע את חברות האשראי שמאפשרות לגולשים להמר. משפטנים מזהירים: הצלחת תביעה כזו תביא לאכיפה מוגזמת ולפגיעה בפרטיות הגולשים. ובינתיים רולטת הרשת ממשיכה להסתובב בלי הפרעה

לאנשי מפעל הפיס נמאס: מדי יום הם רואים כיצד אתרי ההימורים באינטרנט מפתים עוד ועוד גולשים ישראלים, וכיצד המשטרה מתקשה להתמודד עם התופעה הבלתי-חוקית. בניסיון להילחם בבתי הקזינו הווירטואליים פותח מפעל הפיס בימים אלה חזית חדשה: במקום לרדוף אחר מפעילי האתרים והגולשים, מתכוונים במפעל הפיס לתבוע את חברות האשראי, אם הן לא ימנעו מהגולשים לשלם עבור הימורים ברשת.

מה בעצם כל-כך מדאיג את מפעל הפיס? אם בעבר הימרו באופן בלתי-חוקי רק מי שביקרו בבתי קזינו, הרי שבזכות האינטרנט חשוף לכך כלל הציבור בישראל. המהמרים כבר לא צריכים לצאת מהבית כדי לסובב את הרולטה, לחלק קלפים או להמר על משחק כדורגל. כל מה שצריך בשביל לעסוק בפעילות הבלתי-חוקית זה מחשב המחובר לאינטרנט. הגולשים מהמרים על הכל. לקראת הבחירות לכנסת, הימרו אלפי ישראלים בדרך זו על התוצאות בקלפי באמצעות אתר הימורים הפועל משרתים במדינת בליז.

ההימורים הללו מכניסים הרבה מאוד כסף לכיסיהם של העבריינים: על-פי הערכות המשטרה, הרווחים מכלל ההימורים הלא חוקיים בישראל מסתכמים ב-14 מיליארד שקל מדי שנה. פלבסקי סבור כי מתוך הסכום הזה, תופסים ההימורים באינטרנט נתח של מאות מיליוני דולרים בשנה.

אנשי מפעל הפיס, המיוצגים על-ידי משרדו של עו"ד אמנון זכרוני, ערכו בחודשים האחרונים סדרת פגישות עם נציגי חברות האשראי. לאחר שהפגישות לא הביאו לתוצאות המקוות, הוחלט לתבוע את החברות. באופן זה מקווים במפעל הפיס לסגור את הברז להימורים. ללא אשראי אין הימורים בישראל. "חברות האשראי מספקות את הבסיס להימורים באינטרנט וגוזרות קופונים אדירים כתוצאה מכך", טוען מאיר פלבסקי, חבר בצוות הקזינו של מפעל עורכי הדין של מפעל הפיס.

 

עמלים על תביעה אזרחית

 

עורכי הדין של מפעל הפיס עמלים בימים אלה על השלמת התביעה האזרחית. "לא מן הנמנע שנפעל נגד כל גורם שמסייע לפעילות ההימורים - עורכי ההגרלות, המפרסמים וחברות יחסי ציבור", אומר עו"ד שרון זכרוני, היועץ המשפטי של מפעל הפיס. לדבריו, "אפילו ספקי האינטרנט עשויים להיות בין הנתבעים: אנחנו חושבים שיש להם אחריות לחסום גישה של לקוחות לאתרי הימורים".

"החברה אינה מאשרת עסקאות שנעשו עם בתי-עסק להימורים הסולקים בישראל, אם הן נעשות עם מי שכרטיסו הונפק בישראל", הגיבו בכאל. חשוב להבהיר כי כרטיס אשראי הינו אמצעי תשלום הנתון בידי הלקוח לביצוע עסקאות, וחברת 'כאל' אינה מסייעת לביצוע עיסקה כזו או אחרת. יחד עם זאת, פנינו למפעל הפיס על-מנת לקבל חומר ספציפי ולבדוק את הנושא.

תשלובת ישראכרט העדיפה לא להגיב.

מחברת "לאומי קארד" נמסר, כי החברה פועלת על פי החוק, וכי ניסיון להטיל על חברת כרטיסי האשראי הגבלות כלשהן בנוגע לשימוש בכרטיס האשראי כאמצעי תשלום דומה לנסיון להטיל על הבנקים חובה לבדוק את תוכנה של עסקה שבגינה הוא פורע צ'ק. לדברי החברה, כשהיא סולקת בית עסק שהביא לידיעתה שעסקיו כוללים ניהול אתר הימורים באינטרנט, בית העסק נדרש לחסום את האפשרות להמר באתר עבור מחזיקי כרטיסי אשראי שהונפקו בישראל. במקביל, לאומי קארד מונעת ממחזיקי כרטיסי האשראי שהונפקו על ידה לבצע פעולות באותם אתרים.

פלבסקי אינו מתרשם מהתשובות של חברות האשראי. "אם הן מתקשות לאתר את פעולות ההימור אנחנו מוכנים לסייע להן". הקושי לזהות את התשלום עבור ההימורים לא מנע מחברת 'ויזה' בארה"ב להפסיק לאשר עיסקאות הימורים.

 

גן עדן למהמרים

 

"ישראל נהפכה לגן עדן של אתרי הימורים ואתרי אינטרנט פדופיליים", התריע בעבר סגן-ניצב מאיר זוהר, ראש מפלג עבירות מחשב ביחידה הארצית לחקירות הונאה. לדבריו, בני-נוער מהמרים ומשתמשים בכרטיסי אשראי של ההורים גם בלי ידיעתם. אפשרויות גלישה אנונימיות, זמינות ולא יקרות חושפות גם בני-נוער לעבירות פליליות כמו זיוף כרטיסי אשראי, הימורים ועבירות מין.

הקושי באכיפת החוק באינטרנט והפרצות בחוק, מביאים לחדירתם של גורמים עברייניים לעסקים המבוססים על תקשורת נתונים באינטרנט, לצרכים פליליים בתחום ההימורים והלבנת הון, הפצת פורנוגרפיית ילדים, מכירת נשק חם, סמים ומרשמים אסורים והלבנת הון. עדות קשה לשילוב הקטלני בין הזמינות של ההימורים המקוונים לבין המעורבות המעמיקה של גורמים פליליים בתחום זה ניתנה באוגוסט 2001, כאשר צעיר נורה בראשו לאחר שצבר חובות כבדים בקפה אינטרנט בכפר-סבא שבו הימר.

 

שגיאה חמורה

 

עו"ד אביב אילון ממשרד עורכי הדין אילון אגרט ושות', המתמחה בדיני מחשבים ואינטרנט, סבור כי רק חקיקה תסדיר את נושא ההימורים ברשת. לדעתו, אם בית-המשפט יפסוק כי חברות האשראי מסייעות לקזינו וירטואלי לבצע עבירה, זו תהיה שגיאה חמורה שתפתח את סכר התביעות להגשת כתבי אישום נגד בנקים, שירותי בלדרות, תקשורת, פרסום, ספקי גישה לאינטרנט ועוד.

"הצלחת תביעה שכזו תגרום, בין היתר, לחדירה לפרטיות הגולשים באינטרנט, לדרישת אכיפה בלתי סבירה מצד חברות האשראי ולשיתוק האינטרנט המקומי", הוא אומר, "מאחר שמדובר בשני צדדים עם אמצעים כלכליים לא מבוטלים ועניין עקרוני, יש להניח שהתביעה תתגלגל עד בית-המשפט העליון. על המחוקק להתערב ולקדם חקיקה מסודרת בתחום זה שתספק פתרון".

דו"ח ביניים שפורסם באחרונה על ידי ועדת הסחר האלקטרוני הבין-משרדית בכנסת ממליץ לחוקק חוק הפוטר ספקי אינטרנט מאחריות משפטית בשל הפרת החוק באתרים, ולראות בהם צינור בלבד להעברת תכנים. אבל מפעל הפיס מקווים כי בבית-המשפט ילכו דווקא בעקבות פסיקות שהתקבלו בצרפת, אוסטרליה וארה"ב ויאמצו את דוקטרינת היד הארוכה, ולפיה למיקומה של הטכנולוגיה אין כל משמעות לביצוע העבירה הפלילית. על-פי פרשנות זו, גם כשאתרי אינטרנט פועלים באמצעות שרתים הממוקמים מחוץ לגבולות ישראל, הם עוברים, לכאורה, על החוק המקומי. פעילות ההימורים הבלתי חוקית מתבצעת באמצעות דפדפן האינטרנט של הגולש, על המחשב בישראל.

 

המשטרה חסרת-אונים

 

שני גופים בישראל קיבלו אישור ממשרד האוצר להפעיל הימורים: מפעל הפיס והמועצה להימורים בספורט. החוק אוסר על השתתפות בהימורים מכל סוג אחר. אזרח ישראלי שמהמר בישראל עלול, אם ייתפס, להישלח לשנת מאסר בפועל או לחטוף קנס של כ-20 אלף שקל.

אך על-אף שהחוק חד-משמעי בסוגיה, המשטרה לא מצליחה למגר את התופעה. בעוד שפשיטות משטרתיות חוזרות ונשנות על מועדוני הימורים נשאו פירות, הרי שבאתרי האינטרנט ממשיכים הז'יטונים להיערם ללא הפרעה. "למשטרה יש בעיה של חשק", אומר פלבסקי. "כשאין חשק דוחים את ביצוע המשימה בתירוצים שונים. התירוץ התורן הוא המצב הבטחוני. לרוב, המשטרה מקצה כוח-אדם מועט לטיפול בנושא ההימורים. גם בתי-המשפט, שמטילים עונשים קלים על מפעילי קזינו, לא מסייעים למאבק בפשיעה. אם יש חשש אמיתי להיווצרות פשע מאורגן בישראל, הרי שהסכנה לכך היא בענף ההימורים הבלתי-חוקיים".

בהופעה בפני כנס בנושא השפעות הרשת על החברה והיחיד, שנערך לפני כשבוע במרכז לישראל יפה בתל-אביב, הודה סנ"ץ זוהר שהמשטרה לא עושה מספיק. "העבריינים הבינו מהר מאוד את הפוטנציאל שיש לביצוע עבירות באינטרנט תוך ניצול מצבה הקשה של משטרת ישראל. אנחנו נמצאים כמה צעדים מאחוריהם".

 

בזכות הפירצה בחוק

 

ברחבי העולם פועלים כ-1,500 עד 2,500 אתרי הימורים, וכמה מהם פונים למהמרים ישראלים בעברית. האתרים הישראליים פועלים מחוץ לגבולות ישראל באיזורים שבהם החוק מקל מאוד ביחס להימורים. במארס 2001 הגיש מפעל הפיס תלונה במשטרה נגד אתר ההימורים קזינו המלך שלמה, בטענה כי מדובר בעסק שמציע את שירותיו לאזרחי ישראל ובכך מפר את חוק העונשין. קזינו המלך שלמה אפילו פירסם את עצמו בעיתונים ועל-גבי אוטובוסים, ומתהדר בתרומות לאק"ים ולמגן-דוד אדום ובמתן חסות לקבוצת כדורסל.

"במשטרה אמרו לנו שאנחנו צודקים אך אין להם מידע מהיכן פעל 'קזינו המלך שלמה' ואין בכוונתם לפרוץ לבתי המהמרים במטרה לעוצרם", טוען פלבסקי. התברר כי מוקד התמיכה של האתר, המעסיק טלפנים דוברי עברית, פועל מלונדון. המשרד ממוקם באיי ברבדוס, ושרתי האתר מופעלים ממקום אחר. אתרי הימורים אחרים הפונים לישראלים פועלים מקפריסין וממזרח אירופה. החקירה הסתיימה מבלי שננקטו הליכים פליליים נגד האתר.

 

מהמרים על הפירצה

 

האמנם חברות הימורים הפועלות מחוץ לגבולות ישראל מפרות את החוק? לטענתן, לא. החברות גורסות כי הן מנצלות פירצה בחוק הישראלי: על-אף שחוק העונשין אוסר לערוך הימורים ולהשתתף בהם בשטח ישראל, עסקי הימורים שפועלים מחוץ לגבולות המדינה עדיין יכולים להציע את מרכולתם לישראלים.

באתר קזינו המלך שלמה נכתב כי הכל חוקי: הקזינו קיבל את אישור הוועדה למשחקי מזל של קאנאוואקי, במחוז מוהוק שבקאנאוואקי, קנדה. עד סגירת הגיליון לא התקבלה תגובה מן האתר. נטע רוטמן, סמנכ"ל משרד הפרסום דגש, המפרסם את קזינו המלך שלמה בישראל, אומרת כי הקזינו והמערכת המתפעלת לא נמצאים בארץ. "מדובר בסוגיה משפטית מורכבת שאינה חד משמעית כפי שמפעל הפיס מציג".

למפעל הפיס יש כמובן פרשנות שונה של החוק. "כשהאתר פועל בעברית ברור לחלוטין כי הוא פונה לישראלים, והחוק קובע כי הגרלות והימורים אסורים בישראל אלא אם שר האוצר נתן לכך רשיון", אומר אברהם כץ-עוז, יו"ר מפעל הפיס. "לפיכך, קזינו וירטואלי או ממשי שמציע ללקוחותיו הימורים בתשלום - פועל בניגוד לחוק". עו"ד שרון זכרוני מסכים: "לדעתנו, האינטרנט אינו יכול להפוך מה שאינו חוקי לחוקי".

 

יש תקדים

 

לקרב של מפעל הפיס נגד אתרי ההימורים ומי שמסייעים להם יש תקדים. הוועדה המשפטית של הקונגרס האמריקני אישרה החודש הצעת חוק חדשה נגד הימורים ברשת, שדורשת מספקי אינטרנט לחסום קישורים לאתרי הימורים הפועלים מחוץ לגבולות ארה"ב - ומורה לחברות אשראי לזהות עיסקאות חשודות הקשורות להימורים ולחסום את ביצוען. למפעל הפיס יש די כוח פוליטי ליזום ולדחוף הצעת חוק דומה בישראל, אם יגיעו למסקנה כי יש צורך בכך. שאלה מעניינת נוספת נוגעת למעמדם של בתי קפה-אינטרנט, שמאות מהם נפתחו בשנים האחרונות בגוש דן בלבד. בית-המשפט העליון בגרמניה קבע בתחילת השנה כי יש צורך ברשיון הימורים כדי להפעיל מתקנים כאלה, המאפשרים למבקרים בהם להמר באתרי אינטרנט שפועלים מעבר לים.

המעמד החוקי של בתי הקפה-אינטרנט בישראל ברור פחות, אך כץ-עוז סבור כי גם מפעילי החנויות האלה עוברים על החוק: "אם מפעיל החנות מסייע למהמרים - למשל, פותח את אתר ההימורים, מספק להם תמיכה טכנית וגובה מהם אחוז מהרווחים - ברור כי הוא מפר את החוק".

 

הימורים באינטרנט - עבירה פלילית

 

דובר משטרת ישראל התייחס לאחרונה לסוגיה: "הימורים באינטרנט מהווים עבירה פלילית. המשטרה מטפלת בכל תלונה בנושא זה לגופה וחוקרת חשדות לביצוע מעשים פליליים. במקרים בהם פועל אתר הימורים מחוץ לגבולות ישראל ולא ניתן לאתר את מפעיליו, המשטרה תשקול לחסום את פעילותו בישראל".

כיצד בדיוק מתכוונת המשטרה לחסום אתרים שנגישים לכל גולש בישראל? במשטרה לא ששו להרחיב. אבל דובר משרד המשפטים טוען כי הכדור בהחלט נמצא במגרש המשטרתי. לדבריו, "הימורים באינטרנט הם משחקים אסורים כהגדרתם בסעיף 224 לחוק העונשין, ועל-פי החוק ארגון ועריכת משחקים אלה, פרסומם והשתתפות בהם מהוות עבירות פליליות, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק. משרד המשפטים סבור כי המצב המשפטי הקיים מאפשר אכיפת החוק בנושא הימורים גם לגבי הימורים באינטרנט, ואכיפה זו מסורה למשטרת ישראל".