קשה באימונים, קל בקרב

דנה גניהר, פסיכולוגית מירושלים, הגיעה לאמריקה לעשות דוקטורט בקואצ'ינג, שיטה מהפכנית, שמסייעת לאנשים להגשים את מטרותיהם מבלי לפשפש בטראומות הילדות שלהם. בקרב הישראלים של ניו ג'רסי השיטה הפכה ללהיט

חן יוריסטה, עורך דין ישראלי המתגורר במנהטן ועובד במחלקת התביעות של ארגון יהודי המסייע לניצולי שואה,

חשש מאוד מהמבחנים ללשכת עורכי הדין של ניו יורק. יוריסטה נאלץ ללמוד לבחינה הקשה תוך כדי העבודה, מדי יום מצא עצמו נאנק תחת מאמץ עצום, מלווה בחרדות מכשלון, שהכבידו מאוד על תהליך הלמידה. יום אחד המליץ לו חבר לעבודה על אשתו, פסיכולוגית שהתמחתה Coaching, אימון שנועד לסייע לאנשים לממש את מטרותיהם בחיים ולהגשים את עצמם.

קואצ'ינג היא שיטה טיפולית שהגה יועץ כלכלי בשם תומאס לאונרד. הוא קיבל את ההשראה לרעיון החדש משיחות שניהל עם לקוחותיו. לאונרד, שמעולם לא סיים קולג', השלים את לימודיו באמצעות קורסים בהתכתבות. בשנות השמונים הוא ייסד אירגון שהחל להעביר לאנשים אימון אישי שנועד לסייע להם להשיג את מטרותיהם בחיים.

לאונרד עלה על רעיון הקואצ'ינג לאחר ששם לב שרוב הלקוחות שביקשו את שירותיו כיועץ פיננסי מדברים איתו על נושאים אחרים מעבר לנושא ההשקעות, חושפים תסכולים שמעיקים עליהם אבל גם שאיפות, שינויים שהם מייחלים לבצע. לאונרד חשב על ספורטאים, זמרי אופרה ואנשים שנעזרים במאמן צמוד, ויצר שיטה שבה מסייע המאמן למתאמן להבהיר לעצמו למה הוא רוצה להגיע בחיים.

למרות הספקנות הראשונית, קבע יוריסטה פגישה עם המאמנת, דנה גניהר. העובדה שרוב האימונים מתנהלים באמצעות הטלפון חסכה זמן, אבל הרעיון כולו נראה לו מוזר. "לא ידעתי למה לצפות אבל די מהר התחלתי לקלוט שיש בזה משהו", הוא אומר. "לכל אחד מאיתנו יש חלומות שהיה רוצה להגשים אבל רבים מתייאשים עוד לפני שהם מנסים להגשים אותם. בתהליך האימון אנחנו מתמקדים בשאיפות האלה ובמקום להגיד, 'זה לא יקרה אף פעם', אנחנו מנסים לראות איך זה כן יכול לקרות.

"הבחינה ללשכת עורכי הדין בניו יורק כמעט הפכה לטרואמה מבחינתי", ממשיך יוריסטה. "מאוד פחדתי להיכשל. הנושא עלה בשיחות עם דנה והיא הקדישה לכך סשן שלם. עסקנו הרבה בתחושת הפחד מהכשלון הזה ופרטנו אותו לפרטים. היא ביקשה שאתאר בפניה את הרגע שבו ייוודע לי שנכשלתי בבחינה. איך ארגיש, עם מי אדבר, למי אספר. דימיינתי את כל הסצנריו הזה לפרטי פרטים ותיארתי אותו בפניה. למרבה ההפתעה, מאותו יום כבר לא פחדתי מהבחינה".

יוריסטה ניגש בחינה לפני כחודש וחצי והוא מצפה לתוצאות שיגיעו בכל יום. "כשיצאתי מהבחינה הרגשתי טוב", הוא מספר. "הרגשתי שעשיתי את המקסימום. לא משנה אם עברתי או לא, נהניתי מתהליך הלימוד, והיום אני בקיא בחוק האמריקני. אני מרגיש טוב כשאני חושב על התוצאות שצריכות להגיע. מנושא הבחינה התקדמנו לנושאים אחרים, דיברנו על השאיפות שלי, המטרות, לאן אני רוצה להגיע, האם זה באמת מה שאני רוצה ואיך מנסים להגיע לשם".

כשיטה פרגמטית עם מטרות מוגדרות היטב, קואצ'ינג מתאים גם לאנשים שלא סוחבים טראומות מהילדות ומעולם לא חשבו לעבור טיפול. אני מעולם לא הייתי בטיפול פסיכולוגי", מספר יוריסטה. "זה נראה לי כמו חקירה עצמית מיותרת. האימון הוא משהו פרקטי, משהו שמפעיל אותי כדי להגיע למטרה. היום אני מרגיש שאני יכול לקחת את החיים שלי למקום שאני רוצה

"אני כבר לא מתרווח בכורסה ונמרח מול הטלוויזיה כל הערב. דנה נותנת לי תרגילים לעשות במהלך השבוע, היא מפרקת עבורי את המשימות הגדולות ומאפשרת לי לאכול אותן בביסים קטנים. החיפוש עדיין נמשך, אבל אני מרגיש שדברים קורים והשינוי הוא מעבר לפינה".

 

המאמן הגדול

 

דנה גניהר, נשואה ואם לשניים, באמצע שנות השלושים לחייה, הגיעה לניו יורק לפני כשנה וחצי כדי לעשות את הדוקטורט שלה באימון. היא השתקעה עם המשפחה בטנפליי, ניו ג'רזי. בישראל היא עבדה במשך שמונה שנים במכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה, שם פיתחה תוכניות לילדים, כתבה ספר ילדים בשם "החושב הצעיר", והכשירה את מדריכי המכון לעבוד עם ילדים על חשיבה יוצרת. בנוסף, היא הנחתה קבוצות, לילדים ולמבוגרים.

לפני כארבע שנים הגיעו לביקור במכון הירושלמי שני פרופסורים שהירצו על ה- Coaching, אותו הגדירו כאימון קוגניטיבי של התנהגות אינטליגנטית, או במילים אחרות קידום התנהגות מודעת, יצירתית, מסוגלות עצמית ואינטרקציה עם האחר. השיטה נחלקת לשתי קטגוריות עיקריות: אימון לחיים ואימון לבעלי עסקים ומנהלים בכירים של חברות מתוך רצון לשפר

את הפעילות העסקית שלהם.

גניהר גילתה שהוגה השיטה, לאונרד, ייסד ב- 1992 את האוניברסיטה הראשונה לאימון, U Coach, שהכשירה אלפי מאמנים ב- 40 מדינות בארה"ב. ב- 1994 הוא הקים את הפדרציה הבינלאומית לאימון בוושינגטון, שבה חברים עשרות אלפי מאמנים, ולאחר מכן את אירגון Coachville שהוא הרשת הגדולה ביותר לאימון בעולם. לאונרד, שכתב

שישה ספרים בנושא, הקים למעשה מחנות אימונים וירטואליים. על פי הפרסומים, היו לו שני מיליון מנויים באינטרנט והוא הפך לגורו של רבים שעברו את האימון, הפכו למדריכים בעצמם וייסדו אירגונים נוספים כדי להפיץ את השיטה. הוא נפטר בפברואר השנה בגיל 47 מהתקף לב.

במהלך התחקיר שעשתה גילתה גניהר שאחד משני ארגונים גדולים המתמחים בנושא עומד לערוך כנס גדול באירופה. במאי שנת 2000, היא טסה לשווייץ, ויחד עם כ- 400 משתתפים שהגיעו מכל רחבי העולם, הקשיבה להרצאות והשתתפה בסדנאות.

 

מתכון להצלחה ואושר

 

בניגוד לטיפול פסיכולוגי, שיכול לארוך שנים, האימון מתבצע בדרך כלל תוך שלושה חודשים, כשרוב התהליך מתרחש, כאמור, בטלפון. המאמן שולח למתאמן טפסים בדואר או באינטרנט, עם נקודות שהועלו בשיחה האחרונה, ושיעורי בית. התשלום עבור הטיפול זול בהרבה מטיפול פסיכולוגי קונוונציונלי: 100 עד 600 דולר לארבע פגישות, כשלא פעם מוזיל המאמן את המחיר עבור אנשים שמתקשים לעמוד בתשלום.

אחרי שייסד את השיטה רכש לאונרד, טיפוס ביישן למדי על פי עדויות חסידיו, ואן גדול והחל להסתובב איתו ברחבי ארה"ב ולהסביר לכל מי שהיה מוכן לשמוע מה זה קואצ'ינג. החזון שלו, מעידה גניהר, היה שמאמנים יהיו נגישים לאנשים ולא יישבו במגדלי שן מרוחקים.

לאונרד האמין שכל אדם זכאי להצלחה ואושר. השיטה מופעלת היום בחברות ענק אמריקניות ובכ- 130 אוניברסיטאות, בעיקר באוסטרליה ובחוף המערבי. כיום אפשר ללמוד את השיטה באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון, באוניברסיטת מרילנד, באוניברסיטת צפון קרוליינה ועוד.

גניהר חוקרת בעבודת הדוקטורט שלה את התהוות קהילת המאמנים. לדבריה, בקרוב תערך ועידת המחקר הראשונה בתחום. "הקואצ'ינג שם דגש על התאמת האסטרטגיה לאדם", היא אומרת. "אנחנו עוסקים באדם, מה הוא רוצה להשיג ואיך להוציא את זה לפועל. מאמן טוב הוא מאמן בעל כושר הקשבה, אחד ששומע גם בין השורות, לא שופט אותך, שואל שאלות שמקדמות אותך, שגורמות לך לחשוב מחדש על הדברים. יש בחיים הרבה דברים שאחנו מתפשרים עליהם. זה יכול להיות קולגה בעבודה שעוקץ אותך, מכשיר שלא מתפקד ומפריע לך, וילון לא מתאים שנותן לך הרגשה לא נעימה. הדברים הקטנים האלה הם כמו חורים שנוצרים בספינה ובסופו של דבר משקיעים אותה. הם משפיעים רבות על מצב הרוח של האדם ועל רמת האנרגיה שלו.

"אחת הטכניקות להתמודדות עם הדברים הקטנים שבחיינו נעשית באמצעות תוכנית פעולה שאנחנו בונים המחולקת לקטגוריות, כשכל שבוע צריך המתאמן למחוק נושא אחד בעייתי מהרשימה, לאחר שהוא פעל בנידון. כשאדם מטפל בדברים האלה ופותר אותם הוא מרגיש שיש לו יותר אנרגיה והוא יכול לעבור לנושאים גדולים יותר. יש אנשים שנכנסים לסחרחורת של עבודה והדברים שהם באמת רוצים לעצמם בחיים נדחקים הצידה. באימון אנחנו מגדירים מחדש את הדברים החשובים, חושבים איך אפשר לעשות את אותה עבודה ביעילות בזמן יותר קצר יותר, כי ככל שאתה מקדיש יותר זמן לדברים שאתה אוהב יש לך יותר אנרגיה. באימון אנחנו עובדים על איך למשוך אליך את הדברים החשובים במקום לרדוף אחריהם".

 

הפחד משינוי

 

"פגשתי נשים ישראליות שחיות בניו יורק, מטפלות בילדים ורוצות לעשות שינוי בחיים. יש רבות שהגיעו לכאן בעקבות שליחות הבעל, שמממש את החלום האמריקני, אבל הן מעבירות את הזמן בהסעות של הילדים ממקום למקום ובישיבה בבתי קפה" מספרת גניהר. "במחוז ברגן, שבו אני גרה, פגשתי מישהי שהתקשתה להתמודד עם הניתוק מהארץ ובמשך חצי שנה לא הפסיקה לבכות. עבדתי איתה על שינוי תפיסה: לראות את החיים כאן כהרפתקאה, לשמור על הזהות הישראלית אבל לספוג מהערכים האמריקניים. תוך זמן קצר היא הצליחה להשתלב בעבודה דומה לעבודה שעבדה בארץ, מה שגרם לה להרגיש הרבה יותר טוב. המאמן תמיד מאמין ביכולת של המטופל. כשאדם רוצה משהו באמת, המחויבות שלו לדבר המסוים שהוא רוצה היא גבוהה".

איך מתייחסים אליכם הפסיכולוגים הקונוונציוליים?

"חלק מהפסיכולוגים מאמצים את הרעיון. קראתי גם ביקורת חריפה של פסיכולוג על הקואצ'ינג, שטען שמאמן לא יכול לעבוד עם אנשים שיש להם בעיות נפשיות ורגשיות. האמת היא שהמאמן לא בא לקחת את התפקיד של הפסיכולוג, האימון הוא לא תרפיה.

"ניקח כדוגמה אדם שרוצה ללמוד לרכב על אופניים. ההבדל בין הפסיכולוג למאמן הוא שהפסיכולוג ישאל את המטופל על החששות שלו וינתח את הרגשות בעוד שהמאמן ירוץ לצידו ויגיד לו כל הכבוד. האנשים שפונים לאימון לא רוצים לנתח את הבעיות הפסיכולוגיות שלהם, הם רוצים להתמקד בעתיד, לממש חלומות ופרויקטים שהם דוחים כל הזמן".

לך עצמך יש מאמן?

"יש לי מאמנת אמריקאית שלקח לי הרבה זמן למצוא. בנוסף אני שייכת לכמה קבוצות למידה וירטואליות ואישיות. היה לי חשוב למצוא מאמנת כדי להבהיר לעצמי אל מי אני פונה כאן בניו יורק, מה אני רוצה לקדם. באתי לכאן כדי להתפתח באימון ולעשות דוקטורט. אני רואה את עצמי פה קצת כמו חלוצה. אני מאמינה בקואצ'ינג ורואה תוצאות. אנשים מדווחים שזה שינה להם את החיים. המטרה שלי היא להמשיך לקדם את הנושא ולהגיע להרבה ישראלים"

לפני כשבועיים פגש יוריסטה את דנה, המאמנת שלו, בפעם הראשונה. היא הגיעה לאסוף את בעלה מהעבודה, והוא ראה אותה לשבריר שנייה. "צירפתי את הקול לפנים שלה והיה מאוד מרגש לפגוש אותה", הוא מספר. "יש לה אישיות מקסימה והיא מביאה אותי למקומות שאני אוהב להגיע אליהם. אני מספר על האימון לכל מי שאני פוגש וממליץ עליו בחום".

 

עכשיו גם במועדון הישראלי

 

בתיה ברזילי, שמפעילה את המועדון הישראלי של ה- JCC בטנפליי, מנסה כבר שנים, ללא הצלחה, למשוך למועדון קהל צעיר. כשפגשה את דנה גניהר במרכז היהודי לפני כמה שבועות ושמעה מה היא עושה, היא החליטה לאפשר לה להעביר סדנה יצירתית קצרה לחברי המועדון. השמועה עברה מפה לאוזן וקבוצה של כ- 50 איש מחברי המועדון, בהם גם צעירים, הגיעו לאירוע.

"זה היה אירוע מוצלח ביותר", מספרת ברזילי. "היא לקחה את נושא המועדון הישראלי והנחתה אותנו איך לחשוב באופן

יצירתי. זה דבר שאפשר ללמוד, צריך רק שיהיו לך את הכלים הנכונים. התחלקנו לארבע קבוצות וכל קבוצה היתה צריכה להציע רעיונות, אפילו הכי משוגעים, איך למשוך צעירים למועדון. היו שהציעו לחלק את הפעילויות לקבוצות גיל, להביא תוכניות שמתאימות לצעירים ואפילו לדאוג שבמועדון יהיה קפה טוב. עכשיו אנחנו מתכוונים להקים מועדון ישראלי צעיר לחבר'ה בגילאי 25-45. בתחילת מאי נפתחה אצלנו סדנה לחשיבה יצירתית שדנה מעבירה".

מי שמעוניין ללמוד עוד על השיטה, מוזמן לבדוק את אתר האינטרנט: www.coachmind.com