אביזרים:
מי חמצן, ארלנמייר (מבחנת זכוכית גבוהה ורחבה) או אגרטל גבוה וצר, צבע מאכל כחול, כפפות, KI - אשלגן יודי ו/או מיץ גזר טרי, סבון נוזלי, קיסם, גפרורים/מצית, מגש.
1. עוטים כפפות ניילון (חשוב!).
2. מניחים את האגרטל על מגש.
3. שופכים מי חמצן לתוך האגרטל.
4. מוסיפים כמה טיפות סבון נוזלי.
5. מוסיפים קצת אבקת צבע מאכל כחול (לכבוד יום העצמאות).
6. מוסיפים אשלגן יודי.
התערובת מתנפחת ומתפרצת ויוצרת נחש מרהיב (ורותח!) של קצף סבון סביב האגרטל.
מה קרה?
למעשה התרחש כאן פירוק מי חמצן. מי החמצן מתפרקים באופן טבעי לחמצן ומים. האשלגן היודי שהוספנו רק מזרז את הפירוק (אגב, גם במיץ גזר יש אנזים שמזרז את אותו התהליך). את הסבון הוספנו כדי לקבל קצף, ועכשיו החמצן שהשתחרר בפירוק כלוא בתוכו. איך יודעים שיש חמצן בפנים? אפשר לבדוק בצורה מאוד פשוטה:
1. מדליקים את קצה הקיסם במצית/גפרור.
2. מנערים אותו עד שהאש כובה, ומקבלים קיסם עומם.
3. מכניסים את קצה הקיסם לנחש הקצף, והוא בוער.
ותודה למוזיאון הלאומי למדע בחיפה על הרעיון.