למרות הפופולריות הרבה שממנה נהנות תוכניות החיסכון, הן לא היו ההשקעה הסולידית הטובה ביותר ב-6 השנים האחרונות. מנתונים שפרסם משרד האוצר עולה, כי מי שהשקיע 100 שקל בתחילת שנת 97' למשך 6 שנים, קיבל 154.1 שקל על השקעה באיגרות חוב צמודות לדולר בריבית משתנה. את הסכום הנמוך ביותר להשקעה במשך אותה התקופה היה מקבל מי שהשקיע בתוכניות חיסכון צמודות מדד - 31.71 שקל.
השקעה באיגרות חוב צמודות מדד בריבית קבועה היתה מניבה לחוסך 132.5 שקל, השקעה במק"מ (מלווה קצר מועד הנסחר בבורסה וניתן למכור אותו מדי יום) הניבה 138.9 שקל, השקעה בתוכניות חיסכון צמודות דולר הניבה 142.2 שקל והשקעה באג"ח לא צמודות הניבה 42.81 שקל.
הבסיס לחישוב שלעיל הוא שהריבית והקרן המתקבלות מהשקעה באפיק מסוים מושקעות מיד באותו אפיק למשך אותה תקופה. כך מי שהשקיע בשנת 97' במק"מ מחזר את השקעתו מדי שנה, ומי שהשקיע בתוכנית חיסכון מחזר אותה כל שנתיים. סכום הכסף חושב על בסיס נתוני התשואה לפדיון, מבלי להביא בחשבון את השפעות המס על המשקיעים באיגרות חוב באופן ישיר באמצעות רכישתן בבורסה.
ניתוח התשואה הממוצעת של אפיקי ההשקעה השונים בין השנים האמורות מעלה יתרון נוסף להשקעה בתוכניות חיסכון, בדמות יציבות יחסית בתשואה הריאלית בממוצעת בין השנים - בין 3.8% בשנת 97' עד 5.9% בשנת 2000. הפערים בתשואות באפיקי ההשקעה האחרים גבוהים בהרבה.
הציבור לא מושפע מהרפורמה
כניסת הרפורמה במס לתוקף בתחילת 2003 שינתה את מעמדן של תוכניות החיסכון. עם זאת, בבנקים אומרים כי אין שינוי מהותי בהתנהגות הציבור - ההפקדות החודשיות לתוכניות החיסכון נמשכות כסדרן, והשינוי המורגש הוא בעיקר לגבי מיחזור תוכניות חיסכון המגיעות למועד סיומן.
בעוד שבעבר הנטייה הטבעית של משקי בית היתה להפקיד שוב את הכסף בתוכנית חדשה, הרי שכיום פחות כספים מופקדים בתוכניות, והכסף עובר לאפיקים אחרים ובעיקר לפקדונות שקליים או צמודי מדד. מנהל בכיר באחד הבנקים הגדולים מעריך כי שינוי התנהגות הציבור יבוא לידי ביטוי רק בעוד מספר חודשים, היות שהציבור אינו משנה טעמים מיידית ולוקח לו זמן לעכל שינויים.
בשנת 2002 היתה עדנה למשקיעים בתוכניות החיסכון. הריבית על חיסכון שהציעו הבנקים בתחילת 2002 עמדה על 2.7% ועלתה עד 6% בסיום השנה, בעקבות העלאת הריבית במשק ועליית תשואות איגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד.
בסיום שנת 2002 ניהלו 22 בנקים ומוסדות אחרים תוכניות חיסכון בהיקף כולל של 116.5 מיליארד שקל. במהלך 2002 עלתה יתרת הנכסים באפיק זה בשיעור ריאלי של 9.3%, אחרי ירידה ריאלית של 2.8% בשנת 2001. העלייה ביתרת נכסי תוכניות החיסכון ב-2002 בסכום של 16.4 מיליארד שקל נבעה מצבירה חיובית של 4.7 מיליארד שקל ומתשואה חיובית של 11.7 מיליארד שקל.
שיעור תוכניות החיסכון מתוך נכסי הציבור הסתכם ב-9.6% לעומת כ-8.4% בסיום 2001. הצבירה החיובית אשתקד מוסברת בצבירה בתוכניות החד-פעמיות. 85% מתוכניות החיסכון הן בהפקדות חודשיות ולא חד פעמיות, בסכומים שבין 400-200 שקל, בעיקר בהוראות קבע או בניכוי מהמשכורת, ולכן החוסכים נוטים פחות להעביר את הכספים לאפיקי השקעה אחרים. הירידות החדות בשווקים אשתקד הביאו אף הן להעדפת תוכניות החיסכון.