גם אם תמומש הצעת סעודיה להעלות את תפוקת הנפט בשישה אחוזים - מחירי הנפט בעולם לא יירדו באופן עקבי ויציב. כך אומר ד"ר עמית מור, מומחה למשק האנרגיה העולמי ואיכות הסביבה ולשעבר יועץ הבנק העולמי לענייני אנרגיה. "להערכתי", מוסיף מור, "יש להביא לגידול התפוקה בשיעור של כ-2 מיליון חביות ביום לפחות, על מנת להביא לירידת מחירים יציבה ולאורך זמן לרמה של 20-25 דולר לחבית".
מור שימש כיועץ לבנק העולמי בשנות ה-90 וכיום הוא מנכ"ל חברת "עמית יעוץ וייזום". לדבריו, שני גורמים עיקריים הופכים את הצעד הסעודי ללא מספק: הראשון הוא הגידול בביקושים בתקופה האחרונה, הנובע, בין השאר, מההתאוששות היחסית של מדינות מזרח אסיה מהמשבר הכלכלי - התאוששות שהביאה לגידול משמעותי בצריכת מוצרי הנפט במדינות אלה. גם הגידול במספר הנסיעות והטיסות שבא עם עונת הקיץ צפוי להגדיל את הביקושים לנפט ולמוצריו. הגורם השני שפוגע באפקטיביות של הגדלת התפוקה בשיעור המוצע הוא הירידה הדרסטית במלאי הנפט, בעקבות הצעדים שנקטו מדינות אופ"ק בשנתיים האחרונות.
מחיר הנפט רשם שלשום רמת שיא של 9 שנים, כשהגיע ליותר מ-32 דולר לחבית. לפני כשבועיים, בכנס שרי אופ"ק שנערך בוינה, החליטו החברות בארגון להעלות את מכסות הייצור בכ-700 אלף חביות ליום, על מנת להגיע למחיר מטרה אופטימלי של כ-25 דולר לחבית. לטענת מור, "ההחלטה הייתה חסרת משמעות, מאחר שבפועל חרגו כבר ב-500 אלף חביות מהמכסות הקודמות".
על רקע זה באה אתמול הודעת סעודיה. ד"ר עוזי רבי מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת ת"א מציין, כי סעודיה מנהלת בחודשים האחרונים מסע שכנוע בין מדינות אופ"ק במטרה להביא להורדת מחירים. גם היום היא לא תפעל בעניין ללא תיאום עם שאר החברות בארגון.
לדברי ד"ר מור, בשלב זה לא ברורה מידת שיתוף הפעולה של שאר מדינות אופ"ק בהצעת סעודיה, במיוחד נוכח העובדה שאין למדינות אלו כושר ייצור עודף. זאת בעוד שלסעודיה, המדינה המובילה בארגון בתוקף היותה יצרנית הנפט הגדולה בעולם (מספקת 11% מהתקופה העולמית וכ-30% מהתפוקה של אופ"ק), יש עודף כושר ייצור של למעלה מ- 2 מיליון חביות.
אתמול נמסר, כי נשיא אופ"ק ושר הנפט של ונצואלה, אלי רודריגז, אמר כי לא היה ידוע לו על ההחלטה של סעודיה. רודריגז הוסיף, כי עד כה התקבלו החלטות אופ"ק תוך קונצנזוס ולכן על סעודיה לקיים התייעצויות לפני כל קבלת החלטה בנושא. בכיר בנסיכות קטאר מסר אתמול, כי החלטת סעודיה התקבלה באופן חד צדדי וללא התייעצות עם מדינות אופ"ק.
"למרות זאת", מעריך מור, "למדינות אופ"ק יש אינטרס בהורדת מחירים לרמה סבירה". זאת מכמה סיבות: ראשית, רמת מחירים גבוהה תתרום להאטה בצמיחה הכלכלית בעולם, וכתוצאה מכך לירידה בביקוש לנפט. שנית, מחירים גבוהים יכולים להוביל צרכנים רבים, בדרך כלל ממדינות המערב, לעבור לאמצעי ייצור אנרגיה חלופיים (בעיקר נוכח הדרישה להחמרת תקני איכות הסביבה). כמו כן, חוששים באופ"ק כי יצרניות נפט שאינן חברות בארגון (כמו רוסיה, נורבגיה ומכסיקו) יגדילו את הייצור ויביאו לפגיעה בנתח השוק של אופ"ק.
הצריכה העולמית של נפט עומדת השנה על כ-75 מיליון חביות נפט ליום. ארגון אופ"ק מספק כ-40% ממנה. ב-1998 החליטו המדינות החברות בארגון לכפות קיצוץ דרסטי של כ- 6% בתפוקת הנפט, לאחר שמחירו הגיע ל-9 דולר לחבית – שפל של 30 שנה במונחים ריאליים.
יצרניות הנפט אכן פעלו על פי המדיניות החדשה ואף שמרו על סולידריות בנושא זה, דבר שלא איפיין אותן ב-20 השנים שקדמו להחלטה. החשש שבסופו של דבר אחת החברות תחליט לפעול בניגוד למדיניות הארגון, כפי שאכן קרה לא אחת בהיסטוריה של אופ"ק, גורם גם הוא לרצון של אופ"ק להביא את מחירי הנפט לרמה סבירה יותר.
בינתיים הפכו מחירי הנפט לנושא מרכזי במערכת הבחירות בארה"ב. הרפובליקנים מבקרים קשות את ממשל קלינטון-גור ומצהירים כי הנשיא וסגנו הם האחראים על כך שלא מנעו את העלייה הקיצונית במחירי הנפט ומוצריו. זאת לאחר שבמקומות רבים בארה"ב הגיעו מחירו של גלון בנזין (4 ליטר) לשיא של 2 דולר – עלייה של 100% לעומת ינואר 1999.