Enter the Matrix

המשחק הזה אולי לא מתקרב למתקפת האדרנלין של הסרט, אבל הוא בהחלט משלים את החוויה

יש הטוענים כי מדובר בסרט הפעולה הגדול ביותר בכל הזמנים, אחרים מוצאים בו עומק פילוסופי ורבדים נסתרים. אבל מה שבטוח זה שחמש דקות מסרטם של האחים וושובסקי - "המטריקס" - מכילות יותר אקשן מכל סרט ממוצע אחר, ואני לא מדבר פה על "עגבניות ירוקות מטוגנות".

 

עכשיו הגיע אלינו הסרט השני בסדרה ויחד איתו משחק המחשב הראשון שמבוסס עליה. בואו ניקח נשימה ארוכה, ניתן לכל הבלגאן התקשורתי להירגע וננסה לראות מה "המטריקס" הביא לנו הפעם.

 

Enter the Matrix הוא משחק פעולה שמאפשר לכם לירות, להרביץ, לנהוג בפראות ולעשות את כל אותם הדברים המגניבים שגיבוריו של הסרט עושים בקלות רבה כל כך. הבשורה הטובה היא שיוצרי המשחק הצליחו להעביר לנו חלק מהחוויה - הישג לא קטן כשלוקחים בחשבון שמדובר בסרט שרק איזכור שמו עושה לחובבי האקשן נעים בגב.

 

קרבות המגע הם ללא ספק הנקודה החזקה ביותר של המשחק. במקרים מסוימים העדפתי להילחם בידיים חשופות למרות הסיכון הכרוך בכך, רק בגלל שהמהלכים של קרבות המגע מרשימים כל כך. מהלכים אלה באים לידי ביטוי בעיקר בקרבות מול אויבים מרובים, כאשר לימוד נכון של קומבינציות המכות יאפשר לכם לנטרל ולחסל כמות מטורפת של אויבים בזמן אפסי.

 

גם קטעי היריות לא מביישים את הפירמה. בקטע אחד תמצאו את עצמכם לכודים בלובי ענקי עם מספר שומרים חמושים בנשק אוטומטי. כמה קפיצות בשילוב ריצה קלה על הקירות (אולי הטריק המרשים ביותר במשחק) יהפכו את קרב היריות הזה למשהו שתזכרו גם הרבה אחרי שהמשחק ייגמר. אבל לא הכל טוב.

 

קטעי הנהיגה מהנים הרבה פחות, ואחרי שההנאה מעצם החידוש תיעלם, תמצאו את עצמכם מייחלים לחזור למכות, ויפה שעה אחת קודם. בעיה נוספת, שבדרך כלל רודפת את משחקי הפלטפורמות למיניהם (XBox, PS2) היא עודף של חדרים ומסדרונות שנראים זהים לחלוטין ומאוכלסים על ידי אויבים משוכפלים.

 

למרות זאת, Enter the Matrix הוא משחק פעולה מהיר, מרשים ומקצועי. לא משהו שמתקרב למתקפת האדרנלין של הסרט, אבל בהחלט משהו שישלים את החוויה. לא למעריצים בלבד.