האטרקטיביות שבאינטראקטיביות

אחד התחומים החמים היום בענף המדיה הישראלית הוא תחום הטלוויזיה הדיגיטלית. יותר ויותר חברות מבינות את הפוטנציאל הכלכלי ואת היקף המהפיכה האינטראקטיבית, הצפויה בקרוב

טלוויזיה אינטראקטיבית היא, נכון להיום, אחד מצירופי המילים היותר מבטיחים בענף המדיה הישראלית. כמעט כל ערוצי הטלוויזיה מעורבים בנושא, בדרך זו או אחרת, ולא מעט חברות תוכנה ותקשורת מתפרנסות מהתקוות למהפכה האינטראקטיבית שתשנה את פני המדיה כפי שאנו מכירים אותה היום. העובדה שמבחינת הצופה הממוצע מדובר בכלל בסינית, לא משבשת לאף אחד את התוכניות. להפך, היא רק מגבירה את הקם. גם הנתונים שמגיעים לארץ מאירופה וארה"ב, לפיהם ענף הטלוויזיה האינטראקטיבית נמצא בדעיכה, לא ממש מפריעים לקבוצות הישראליות להשקיע בתשתיות ולפתח תכנים. אצלנו, מתברר, טלוויזיה אינטראקטיבית היא עדיין הדבר החם הבא.

 

להרוג את המפלצת

 

למרות שהוא נשמע תיאור של תקשורת בין חיזרים מסרט בדיוני, המונח עצמו: interactive tv שהפך לפופולרי מאוד באירופה ב-98 וב-99, השנים בהן החל העיסוק בטלוויזיה האינטראקטיבית לצבור תאוצה, מתייחס בפשטות ליכולת של הצופה להשפיע על הצפייה בעזרת השלט והממיר. כדי שההשפעה הזו תתרחב מעבר לזיפזופ, צריכים להתקיים לפחות שני תנאים: פריסה של רשת דיגיטלית או כבלים בשטח, וממיר דיגיטלי או כזה שמותאם לטלוויזיה אינטראקטיבית אצל הצופה בבית.

כששני התנאים מתקיימים, הצופה יכול להשפיע על המסך בשני אופנים (אם לא מחשיבים כיבוי הטלוויזיה) - הוא יכול להתחבר לחלקים אינטראקטיביים בתוכניות אולפן רגילות או לזפזפ לערוצים אינטראקטיביים כמו ערוצי משחקים, ולשחק מול הטלוויזיה או להתחבר לערוצים כמו אגו או ערוץ החיים הטובים בכבלים, ולשלוף מהם באופן אינטראקטיבי תפריטים שונים.

נשמע משמים? הנה דוגמה קצת יותר מלהיבה למימוש היכולות של טלוויזיה אינטראקטיבית - הפרסומת המשחקת, שהושקה בחלק ממסע הפרסום של פלאפון Esc עם המפלצות. כל מי שצפה בפרסומת בלווין או בכבלים הדיגיטליים, יכול היה לטעון את המשחק לממיר שלו בזמן הפרסומת ולשחק במשחק יריות במפלצות במהלכה. החיסרון העיקרי מבחינת הצופה/משחק היה שהמשחק הסתיים יחד עם הפרסומת, כלומר מהר מדי. מומחים בענף מציינים את הפרסומת הזו כמשמעותית בעיקר מבחינה טכנית, משום שפלאפון וזכיינית ערוץ 2 קשת, הצליחו לתת שירות ללקוחות הכבלים והלווין להעלות את המשחק בו זמנית דרך פלטפורמה אחת.

יכולות נוספות של טלוויזיה אינטראקטיבית הן הזמנת סרט בכל שלב, צפייה בו מכל זווית, הימורים על משחקים, מכירות פומביות (שני תחומים שפורחים בטלוויזיה האינטראקטיבית באנגליה) ופוטנציאל שלה בחיפוש במאגרי המידע לצורכי השכלה.

 

בעיות תשתית

 

באופן פרדוכסלי, מה שעוצר את הטלוויזיה האינטראקטיבית מלפרוץ קדימה ולגלגל הרבה כסף. הוא כסף, או ליתר דיוק מודלים עסקיים שלא מצדיקים את ההשקעה הכספית האדירה שהעולם האינטראקטיבי זקוק לה. קריו, מבעלי חברת netfun המייצרת מוצרים בתחום הטלוויזיה האינטראקטיבית ומי שרבים בענף מציינים כאחד המומחים לתחום בארץ, מסביר שבגלל שהעולם האינטראקטיבי זקוק לתשתיות מתאימות לו (דיגיטליות, או לפחות תשתית שחלקה סיבים אופטיים וחלקה נחושת), בארה"ב ובחלקים רבים של אירופה הגיעו למסקנה שההשקעה בהן פשוט לא משתלמת.

"אחת הסיבות לכך שאחוז החדירה של הטלוויזיה האינטראקטיבית בארה"ב למשל הוא נמוך, היא העובדה שצריך לרשת בה מחדש אזורים שלמים בעלויות של מיליארדי דולרים", מסביר קריו. "באירופה שנחשבה ל'מכה' של הטלוויזיה האינטראקטיבית, יש יותר תשתיות. אבל גם שם אחוז החדירה של הטלוויזיה האינטראקטיבית לבתים עומד על כ 25 אחוז.

"בנוסף, גם היכולות הטכניות של הטלוויזיה האינטראקטיבית לא מלהיבות מספיק את מי שהתרגלו לתצוגות ויזואליות גבוהות מאוד בווידאו ולפעילות אינטראקטיביות מרשימות באינטרנט. בטלוויזיה אנחנו מקבלים אינטראקטיביות מוגבלת בעזרת השלט, שאיננה דו כיוונית כמו באינטרנט ורמה ויזואלית, נמוכה ולא אטרקטיבית מספיק. הסיבה הפשוטה לפערים ביכולות היא שהממיר הביתי הוא לא מחשב חזק מספיק בשביל לבצע את הפעולות הללו, משום שהוא חייב להיות זול. ולכן, כשמדברים על אינטראקטיביות ומצפים למולטימדיה, מתאכזבים".

 

אז למה בכל זאת הטלוויזיה האינטראקטיבית בישראל זוכה עכשיו לעדנה?

 

מפני שישראל התרשתה מאוחר יחסית, כך שחברות הכבלים דאגו לרשת אותה מראש בתשתית שתתאים לטלוויזיה אינטראקטיבית. "יותר מזה", אומר קריו, "בגלל שחברות הכבלים השקיעו בהתרשתות הדיגיטלית הון תועפות, הן מנסות להצדיק את ההשקעה הזו ולעודד את ענף הטלוויזיה האינטראקטיבית בארץ, באמצעות בניית פלטפורמות ותכנים אינטראקטיביים. מה שמביא אותנו לבעיה הכי כאובה בתחום – חוסר ההתלהבות של המשתמשים / הצופים. בארץ יש לנו תשתיות וממירים דיגיטליים ותכנים, רק אין קונים. הקהל פשוט לא מגלה עניין".

 

אי אפשר לחנך את הקהל להשתמש בטלוויזיה אינטראקטיבית?

 

"לא תמיד אפשר לחנך את קהל המשתמשים להשתמש בטכנולוגיה חדשה. כשהתחום הזה רק התחיל את דרכו דיברו בעולם על convergence, מושג המתייחס למכשיר אחד שמרכז את כל המדיה, המחשב טלוויזיה וכו'. מיקרוסופט התחילה עם ה web tv כך שהטכנולוגיה קיימת. מה שנשכח בכל העיסוק הזה היא החוויה הטלוויזיונית, שבהגדרתה הבסיסית היא חוויה פאסיבית. הצופה יושב ומקבל אינפורמציה ומסתבר שהוא לא כל כך מעוניין לתקתק מול הטלוויזיה כדי שהאינפורמציה תזרום אליו. צפייה בטלוויזיה היא גם חוויה חברתית ומשפחתית בדרך כלל ואם אחד הצופים משתמש בשלט לצורכי אינטראקטיביות זה מפריע".

 

Sms tv

 

הדור הבא של אינטראקטיביות טלוויזיונית הוא ה sms tv, המצאה שמנטרלת את חסרונות הטלוויזיה האינטראקטיבית "הישנה" תוך שהיא נהנית ומנצלת את יתרונותיה. בטכנולוגיה זו, למשל, מגיעים התכנים האינטראקטיביים לצופים הביתה כחלק מערוץ הווידאו ואינם מצריכים רשת דיגיטלית או ממיר מיוחדים. כך, גם מי שמשדר לאוויר כמו ערוץ 1 ו 2 ונקלט על ידי אנטנה יוכל להעביר שידורים אינטראקטיביים. את השלט האינטראקטיבי המיוחד מחליף הטלפון הסלולרי, שנמצא ממילא אצל אחוז גבוה באוכלוסייה. לחכן, בין היתר, זוכה ה sms tv, לחדירה גבוהה מאוד בעולם. "לטלפון הסלולרי יש יותר כפתורים מלשלט, הוא יודע לכתוב טקסטים והייז'ואלס שמתקבלים על מסך הטלוויזיה הרבה יותר משוכללים, כי אנחנו לא תלויים עוד בממיר".