חשדות שהגיעו היום (ג') ל-ynet מצביעים על תופעה של הצגת אישורי מחלה כוזבים בידי עובדי השירות הציבורי, כדי להימנע מהורדה בשכרם לחודש מאי בשל השתתפותם בשביתה הכללית נגד התוכנית הכלכלית.
השביתה שקיימה ההסתדרות נגד התוכנית הכלכלית נמשכה בחישוב כולל שבעה ימי עבודה. משרד האוצר הורה לחשבי המשרדים לנכות משכר העובדים את ימי השביתה. כמו כן נוכו מהשכר גם הימים שבהם היו בעיצומים עובדים בתפקידי קבלת קהל.
לפי החשד, רבים מעובדי המשרד הראשי של הביטוח הלאומי בי-ם דיווחו על ימי מחלה בגין אותה שביתה. בכך הם נמנעים מהורדת השכר מכיוון שעל ימי מחלה משולמת משכורת מלאה (כל עוד היא במסגרת מיכסת ימי המחלה). תופעה דומה התגלתה גם במשרדי ממשלה אחרים.
הביטוח הלאומי: לא מדובר בתופעה חריגה
החוק קובע שעובד ימשיך לקבל משכורת מלאה גם בימי שביתה, אם היה חולה והגיש אישור על מחלתו מרופא. על פי החשד, עובדים רבים הביאו עם תום השביתה אישורי מחלה חתומים בידי רופאי המשפחה שלהם, ובכך הבטיחו שמשכורתם לא תיפגע.
במוסד לביטוח לאומי הכחישו כי מדובר בתופעה חריגה. "לא היה מספר חריג של אנשים שהגישו אישורי מחלה בסניף המוסד בירושלים בשבועות האחרונים. המספר עמד על הממוצע החודשי הרגיל". נציגי הביטוח הלאומי אמרו גם כי אין ביכולתם לבדוק האם עובדים שהגישו אישורי מחלה, היו אכן חולים או שהתחזו.
למעלה מ-2000 שקל לעובד
חישוב גס מראה כי בהנחה שעובדי השירות הציבורי משתכרים בסביבות השכר הממוצע (כ-7,000 שקל ברוטו לחודש) הרי ששבעה ימי שביתה אמורים היו להוריד משכרם בחודש מאי כ-2,200 שקל לכל עובד שובת.