על הלחם לבדו

אב המזון של האומה הטורקית הוא הלחם, שזוכה לכבוד גדול במטבח והולך עם הכל - עם בשר טחון, עם יוגורט, סלטים נפלאים וירקות צלויים

לו רק היו לי כמה לירות טורקיות, הייתי קופץ לטורקיה מדי שבוע. כמו שאנשים אחרים הולכים לפסיכולוג, לסדנת רוחניות, לשיעור תורה. כי טורקיה לטוטאל-לוס שכמותי היא טיפול: מסדרת את הראש, מחממת את הלב, ותמיד מלטפת את הבטן.

בלית ברירה, אני מחפש את טעמה של טורקיה כאן, ולעתים רחוקות מוצא. הייתה פעם בשכונת פלורנטין בת"א מסעדה טורקית איכותית ומרגשת, שקראו לה "סטמבול", אבל כמו הרבה דברים טובים בפלורנטין, גם עקבותיה אבדו. יש עדיין פה ושם טורקיות עממיות, לא רעות, אבל אני מתחיל לחשוש, שעד שהטורקיה השיקית הקרובה ללבי לא תיקח אותי אל מסעדות הפאר באיסטנבול, לא יבוא גורמה טורקי אל פי.

ובכל זאת, כשמדובר באוכל, אוכל הכל הוא אדם נמרץ, אופטימי ומשקיע. כך שכשהגיע לאוזניי דבר קיומה של מסעדה טורקית חדשה, לא עמד בינינו המרחק.

"איסקנדר" שוכנת במבנה ענק, דו-קומתי, האנגר שמעוצב בעץ ובכוונות טובות, על גדת נהר הירדן, לא הרחק מצומת גדות. התפריט שובץ בכמה וכמה מאכלים טורקיים, ועוד לפני העיון בו, מגיעות לשולחן צלוחיות פתיחה: פול, טחינה, זיתים שחורים, סלט טורקי, שומר, כרוב אדום ובטטות. כולם נחמדים, והבטטות מצטיינות. אב המזון של האומה הטורקית הוא הלחם, ואתו התחלנו להתייד ממנת המבוא: לבאש, לחם דק-קרום, מנופח, מעוטר קצח ושומשום.

גם המנה הראשונה הייתה בצקית: פנדק, פלטת טעימות מהטאבון (48 שקל), שהכילה מבחר מאפים מחולקים לפרוסות. בראשם צעד הלחמא עג'ון, בצק פריך הנאפה בשמן זית ועליו בשר טחון, בצל, עגבניות וצנובר. לצדו הופיעו שני סוגי פידה, לחם ממולא בירקות. אפשר היה להסתפק בלחמא עג'ון, שגם ממנו אכלתי משובחים יותר.

העיקריות היו משופרות. איסקנדר קבב (64 שקל), מנת הדגל של העיר היפה בורסה, מוגשת כאן עם עם טחינה, ולא כמו במקור - בצד יוגורט, כשחמאה רותחת ניצקת מעל. קציצות הקבב עצמן דחוסות וגסות יותר משזוכר החיך שלי מבורסה, ובכל זאת, למרות שונותה, המנה מוצלחת. הכל יושב על אקמק (לחם טורקי, כמובן), ומוגש עם אורז מבושם מצויין.

כנפי עוף איסטנבול, על מחבת לוהטת, ברוטב צ'ילי, לימון ועשבי תיבול (45 שקל), היו רבות וטעימות. שוב הוכח שכנפיים אינן כפויות טובה: למרות בשרן הפשוט, טיפול יצירתי יכול להפיק מהן הנאה.

לקינוח, הסתפקנו בקומקום תה תפוחים נעים (לא בדיוק תה, אלא תרכיז), שבטורקיה קוראים לו אלמה צ'יי, והוא חביב בעיקר על תיירים. זה בדיוק מה שרצינו להרגיש, תיירים בטורקיה. באופן חלקי, הצלחנו.

 

"איסקנדר", על גדת הירדן באתר הרפטינג. טלפון: 04-6935544.