אור, דניאל, טל, בר, עמית, חן, דין ומאי. אלה השמות הפופולריים ביותר המוענקים בשנים האחרונות לילדים על-ידי הוריהם. המשותף לכולם: ניתן לקרוא בהם גם לבנים וגם לבנות. ראש המרכז לחקר השם היהודי במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' אהרון דמסקי, מסביר כי הורים מעדיפים באחרונה את השמות האלה, משום שהם משקפים נטייה לשוויוניות בין המינים. ושמות כמו דין ומאי משקפים לדבריו פתיחות לעולם המערבי.
פרופ' דמסקי מצא במחקריו, כי בכל כעשר שנים מאמצים הישראלים אופנה חדשה של שמות, המתגבשת לפי הלכי-הרוח באותה תקופה, התרבות והאופנה הרווחת.
המחקר גילה כי לכל זרם באוכלוסייה בישראל יש השמות שלו: דתיים-לאומיים נוטים לשמור זיקה לדורות הקודמים ולקרוא לילדיהם על שם הסבא והסבתא. כדי לשמור על רוח הזמן הם "משפצים" את השמות. למשל: לילדה, שלסבתא שלה קראו פנינה, קוראים הוריה בשם חן. שמות פופולריים נוספים בקרב אוכלוסייה זו: אור ונועם.
בעולם החרדי אין הרבה חדש, והשמות הנפוצים שם הם זלמן, פישל ופייבל. באוכלוסייה הערבית עדיין מככבים השמות מוחמד וג'יהאד, וזאת על-פי צו הנביא מוחמד שביקש שכל משפחה תקרא לאחד מבניה על שמו.
"השם הוא אחד המרכיבים ביסוד זהותו של האדם, והוא משקף תרבות, שורשיות, תודעה פסיכולוגית וערכית", אומר פרופ' דמסקי. פרופ' דמסקי מגלה, כי פרשיית המין בין נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, למתלמדת שלו, מוניקה לווינסקי, גרמה לרתיעה בקרב יהודי ארצות-הברית. מתברר, כי עד לפירסום הפרשה קראו רבים מהם לבנותיהם בשם מוניקה. בשלוש השנים האחרונות פחתה מאוד הפופולריות של השם הזה, ומעטים בלבד בקרב היהודים האמריקנים מעיזים לקרוא כך לבנותיהם.
הנתונים על השמות יוצגו בכנס הבינלאומי השישי לחקר אוצר השמות היהודיים, שיתקיים מחרתיים באוניברסיטת בר-אילן.