אפשר גם אחרת

ה-C2 החדשה של סיטרואן מדגימה כיצד אחיות בדם אינן חייבות להיות תאומות. עוד דוגמא לחשיבה המקורית שמביאה הצלחה לצרפתים

משהו מעניין קרה בהשקת הסיטרואן C3 פלוריאל. בצורה יוצאת דופן ולא מקובלת ניצלה סיטרואן את הבמה לחשיפת ה-C2 החדשה. בדרך כלל מעדיפים יצרני רכב לשמור מיקוד על דגם אחד ולא לערבב בין השמחות אבל ייתכן שקרבת המשפחה בין שתי המכוניות היא שגרמה לסיטרואן לבצע את המהלך. כי למרות שהן נראות שונות לגמרי יש ביניהן קשר הדוק ביותר. עבורנו בכל מקרה זו הייתה הזדמנות להתרשם מקרוב מה-C2 החדשה והמעניינת הן מבחוץ והן בתא הנוסעים.

 

הפלטפורמה דומה

 

הצגת ה-C2 מדגישה את הגישה השונה והמיוחדת שמאמצים פיז'ו-סיטרואן בנושא הפלטפורמות המשותפות. ואנחנו לא מדברים על שימוש של מותגים שונים באותו בסיס כדי ליצור מכוניות מתחרות. אנו מדברים על שימוש של אותו מותג בבסיס זהה כדי ליצור מכוניות מסדרי גודל שונים.

כאשר הוצגה ה-C3 טענו אנשי סיטרואן בעקשנות שאין ולא תהיה גרסת 3 דלתות. כעת אנחנו מבינים מדוע. כי למעשה ה-C2 מבחינת ייצור ופיתוח היא גרסת השלוש דלתות ל-C3. ואם מזה שנים מנסים יצרנים רבים לשכנע אותנו שגרסת שלוש הדלתות שלהם שונה מהותית, אצל סיטרואן זה באמת כך. כי לפי סיטרואן של שנות האלפיים חבל לייצר גרסת שלוש דלתות סתמית אם אפשר לעשות מכונית שונה ומעניינת יותר.

 

המכונית שונה

 

ההבדל הוא כה גדול עד שעבור הלקוח מדובר, ובצדק, במכונית אחרת לחלוטין. העיצוב אחר לגמרי, המידות, עם בסיס גלגלים קצר (231 ס"מ לעומת 246 ס"מ) שונות באופן מהותי, ואפילו קהל היעד אינו זהה. אבל ה-C2 מבוססת על פלטפורמה 1 של פיז'ו-סיטרואן, אותה פלטפורמה שמשמשת את ה-C3. זה אומר שמתחת לעור, בייחוד בחלק הקדמי יש הרבה מאוד דמיון. זה מתחיל במבחר המנועים שהינו דומה, תיבות הילוכים זהות - ידנית וחצי-אוטומטית - וממשיך לפרטים קטנים יותר כמו הגה כוח (חשמלי) תושבות, ומתלים. לכן אולי מפתיע שסיטרואן לא יציעו את המכונית עם תיבה אוטומטית הקיימת באחות הגדולה.

ה-C2 אפילו קבלה לוח מחוונים וסביבת נהג זהה לזו של ה-C3 , מה שאומר גם שפע ציוד מפנק ואבזור בטיחותי.

אפילו מהפלוריאל השאילה ה-C2 פריטים, והדוגמא הטובה ביותר היא דלת המטען שנפחת הפוך (כלפי מטה) ויכולה לשאת מטען של 100 ק"ג. ואגב, גם הפלוריאל אינה סתם גרסה פתוחה ל-C3. עיצובה שונה מהותית ולמעשה כל החלקים החיצוניים, כולל יחידות התאורה , הנם שונים.

 

התחלת הדרך

 

סיטרואן הצהירה של-C3 לא תהיה גרסה ספורטיבית, וזאת שוב פשוט בגלל שגרסה כזו תופיע במדי ה-C2. היות וה-C2 קטנה וקלה יותר הרי שמנוע ה-1.6 ליטר נראה לפתע כמתאים ביותר לתפקיד.

וזו רק התחלת הדרך בתחום. כי גם פיז'ו תחל בקרוב להשתמש בפלטפורמה החדשה, תחילה עבור ה-107 הקרבה ואחרי כן ביורשת ה-206, שתקרא 207. על המחשבה המקורית ניתן ללמוד גם כאן כאשר במקום להציג אחות שגרתית ל-C2 תציג ה-107 תפיסה שונה לגמרי לנושא. הסזמי שהוצגה בתערוכת פאריז היוותה בקרוב חשוב למכונית זו והיא רומזת לכך שפיז'ו תיצור מעין מיניוואן קטן. ה-207 לעומת זאת תהיה שונה מהותית מה-C3 כאשר היא צפויה ללכת בכיוון יותר ספורטיבי.

 

והמכונית

 

וה-C2? סיטרואן הביאה לחוף השמש הספרדי את הגרסה הספורטיבית למכונית, אשר מכונה כמובן VTR. זו נראית אגרסיבית יותר מהאחיות הרגילות בגלל ספוילר אחורי, חישוקי 16 בולטים, ופגוש ושבכת מצנן אגרסיביים יותר. מבפנים נמצא כאמור את סביבת הנהג המוכרת מה-C3, אך המושבים נאים וססגוניים יותר וכמובן נראים גם ייעודיים יותר.

סיטרואן כמו שסיפרנו בעבר בחרה ללכת על שני מושבים אחוריים נפרדים במקום ספסל לשלושה. זה אומר שהמכונית מוגבלת לארבע נוסעים. אבל זה גם מציע שפע אפשרויות כיוון נוחות למושבים, שאת חלקן קל לבצע גם מאזור תא המטען. אחד הפרטים הנאים הוא קיפול המושבים האחוריים, אשר נתמכים במצב המקופל על ידי בולם הידראולי.

המרחב מאחור טוב והמושבים הנפרדים אכן מתגלים כנוחים לעומת ספסל מקובל. סיטרואן טוענת לכך שמרחב המרפקים כאן אפילו גדול מב-C3. עוד מסבירים אנשי סיטרואן, שלא תוצע ב-C2 גרסה עם ספסל לשלושה. מארץ הקודש זה נראה כמו פגיעה מהותית בתחרותיות, אבל באירופה נראה שהרעיון הזה הופך פופולארי יותר ויותר. אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת.