טפאסת מרובה

לכבוד הקיץ שהגיע יצא "אוכל הכל" לדגום את "קטלנה", הטפאס בר הכי מומלץ בברצלונה, וחזר מאושר. בזכות אנשובי עם פלפלים קלויים, שיפוד שרימפס מבורך, שבין נתחיו העסיסיים טבעות קלאמרי ועגבניה צלויה, רצועות סינטה משובחת וצלחת ברבוניות קטלוניות, שמכרסמים בהן כמו שהן, כולל העיניים. אל דאגה, הן וגם אתם לא מרגישים

טענה המושמעת לא אחת נגד "אוכל הכל" גורסת ברשעות כי הוא מתקשה להיפרד מאזור תל-אביב וכי רק לעתים רחוקות הוא מרחיק במסגרת תפקידו הזללני למחוזות אחרים. קשוב לביקורת כמנהגי, וטעון מחויבות עיתונאית, צררתי אפוא את בטני ואת קולמוסי, ויצאתי, ממש יצאתי, מהעיר. המסעדה שלנו הפעם, "קטלנה" שמה, שוכנת ברחוב מיורקה 236, בברצלונה.

כשאנשים שולחים אותך למסעדה בחו"ל, הם נוקטים את שיטת ההמלצה התלת-שלבית. תחילה, הם אומרים, "רק מקומיים אוכלים שם". אם נראה שלא נורא התרשמת הם מיד מוסיפים "כל מי ששלחנו לשם חזר מרוצה". ואם גם זה לא מפיל אותך מהרגליים, הם שולפים את אלמנט ההפחדה: "ותדע לך שבמקומות אחרים הרבה אנשים נופלים".

ל"קטלנה" הגעתי מהצלבת המלצות. אנשים שונים, המכירים את ברצלונה כפי שאני הייתי שמח להכיר את גופה של אנג'לינה ג'ולי, הצביעו על המקום כטפאס בר איכותי ומבוקש - וצירפו את כל הנימוקים, בגל השלבים. לא נותרה לי ברירה, יצאתי למשימה.

הגדוּלה של מוסד הטפאס בר היא בשדרוג הנשנוש. כ"משהו קטן ליד המשקה" מוצע מבחר עשיר ומלבב של חטיפים מושקעים, מאזטים במתכונת מעדנים. בתנאים כאלה, אפשר לשבת (ואפשר לעמוד) ליד הבר, או ליד שולחן, ללגום משקה, לחטוף משהו, ועוד משהו, ואז לקום בחיוך וללכת, בלי לפוצץ את הבטן ובלי לפוצץ את הכיס.

"קטלנה" אינה יקרה או סנובית, אבל היא משדרת אלגנטיות, ויש בה, כנראה בגלל הקהל, משהו יאפי. ההמולה הנעימה של הטפאסיות שורה גם כאן, והאווירה חיה. ברצלונה היא עיר מענגת יושביה, והמקום הזה הוא דוגמה ממש טובה.

אכלנו - ליתר דיוק, חלקנו, כי ככה הכי כיף בארוחה כזו - כמה מנות של פינצ'וס, טפאס היושב על פרוסת בגט: חביתה ספרדית עם תפוח אדמה, סלט שרימפס עם כרוב, בייקון ומיונז, אנשובי עם פלפלים קלויים, וגבינה נפלאה בשם טולקו, המוגשת עם אננס.

המנות החמות היו שיפוד שרימפס מבורך, שבין נתחיו העסיסיים טבעות קלאמרי ועגבניה צלויה, רצועות סינטה משובחת וצלחת ברבוניות קטלוניות, שמכרסמים בהן כמו שהן, כולל העיניים. אל דאגה, הן וגם אתם לא מרגישים.

כמו כן נטרפו צלחת נהדרת של חמון (ירך החזיר המשומרת, התשובה הספרדית לפרשוטו), פלפלים ירוקים, קלויים ומטוגנים, שמכוסים במלח גס ולפעמים מפתיעים בחריפותם, ופרוסות בגט עליהם מזליפים המקומיים שמן זית ומגרדים עגבנייה טרייה, ככה בשידור חי.

הכל, באמת הכל, היה טעים, מעודן וקולח. הכי טובים, אם אתם מתעקשים, היו השרימפס, הגבינה עם האננס, החמון והסינטה. השולחן כולו, שהזין בקלות שלושה אנשים, וגם השקה אותם בבקבוק סוביניון בלאן ספרדי מוצלח וכיפי, עלה 70 יורו.

על תפריט באנגלית אין מה לדבר, ועל מלצרים דוברי אנגלית לא כדאי לבנות (זוכרים את מנואל מ"המלון של פולטי"? גם הוא מברצלונה). המלצר שלנו באותו ערב דיבר קצת אנגלית, אחת מאתנו דיברה קצת ספרדית, כך שהסתדרנו יפה מאוד. אבל אין לכם מה לדאוג: בטפאס בר אמיתי, הכי מתאים לגשת לבר, להציץ, להתרשם, להמר ולהצביע. אחרת, איך תוכלו להמליץ על המקום לחבר'ה?

 

Cerveceria Catalana, Mallroca 236m Barcelona. Tel. 932160368