אמיר גוטפרוינד זכה בפרס ספיר

יקבל 150 אלף שקלים ממפעל הפיס, לאחר שספרו "אחוזות החוף" זכה בפרס הגדול ביותר בתחום הספרות שמוענק בארץ. "עכשיו אני מרגיש סופר", אמר בתגובה. יו"ר חבר השופטים המליץ לערוך שינויים בדרך הבחירה בשנה הבאה

אמיר גוטפרוינד הוא הזוכה בפרס ספיר, שהוענק הערב (א') זו השנה הרביעית על-ידי מפעל הפיס.

הפרס, שנחשב לפרס הכספי הגבוה ביותר שמוענק בתחום הספרות בישראל, עומד על סכום של 150 אלף ש"ח. לזוכה גם ימומן תרגום והוצאה לאור של ספרו בכל שפה שיבחר. גוטפרוינד זכה בפרס על ספרו "אחוזות החוף" שיצא בזמורה ביתן.

בין הנימוקים לפרס: "גוטפרוינד מביא לספרות העברית קול מיוחד ומפתיע. את הקול הזה בנה באמצעות סגנון בשל ומדויק. שפתו פשוטה וגבוהה גם יחד, ובכל דף מדפי ספריו נוכחת אירוניה מדודה ואפקטיבית".

גוטפרוינד אמר לאחר קבלת הפרס: "היתה לי תחושה טובה שאזכה. הספרים האחרים, וזה לא מליצה, טובים בהחלט. אני מקווה שהזכייה, בתוך אוקיינוס היוצרים שמוציאים את ספריהם מדי שנה, תאפשר לספר להתבלט, מכיוון שאם אתה לא בלונדינית, זה קצת קשה.. ואני רוצה שכמה שיותר אנשים יקראו את הספר. עכשיו אני מרגיש סופר".

עלילת הספר, מספר מחברו, נעה בין אחוזות כפריות בצרפת לבין עליות גג בתל אביב, בין נפח המתגלה כגאון קולינרי לבין בעל חווה שמגדל שירים בערוגות פטרוזיליה. דרך סיפוריהם של טיפוסים חצי מוטרפים או חצי שפויים מתגלגלת עלילת הספר בין שאלות היסוד של החיים לבין הזוטות המסקרנות שלהם.

המועמדים האחרים: אבשלום קווה על ספרו "בושות" (הקיבוץ המאוחד), אורלי קסטל-בלום על ספרה "חלקים אנושיים" (כנרת), ונתן שחם על ספרו "צלו של רוזנדורף" (עם עובד) - זכו ב-25 אלף שקל שהוענקו לכל אחד מהמועמדים על עצם המועמדות, כולל לגוטרפוינד שיקבל בסך הכל 175 אלף שקלים.

הזוכים בפרס בשנים קודמות היו חיים סבתו ("תיאום כוונות"), דוד גרוסמן ("מישהו לרוץ איתו") וגיל הראבן ("שאהבה נפשי").

 

בשנה הבאה - שינויים

 

הפרס בנוי על פי מודל פרס ה"בוקר" הבריטי, וכל הוצאות הספרים בישראל רשאיות להגיש שלוש יצירות מתוך כלל היצירות בהוצאה. בכל שנה נבחרים חמישה מועמדים לפרס, כשהשנה עמד מספר המתמודדים על ארבעה, לאחר שספרו של אתגר קרת, "אניהו", נפסל, לאחר ש-ynet חשף כי הוא אינו עומד בקריטריון שדורש מינימום של 60 אלף מילה בכל אחד מהספרים המתמודדים. כמו כן פרסם ynet כי מספר סופרים בכירים לא הגישו את מועמודתם לפרס, בשל התנגדותם לדרך בחירתו ולמסע יחסי הציבור שמארגן מפעל הפיס בהשתתפות המועמדים.

בעקבות החשיפות ביקש יצחק לבני, יו"ר חבר השופטים של הפרס, לצרף להחלטה את ההערות הבאות:

"החלטת מפעל הפיס להקצות כסף ציבורי לעידוד הספרות העברית נראית לנו חשובה מאוד ואנו חושבים שיש להמשיך בחלוקת הפרס. נתקלנו במספר בעיות בתהליך הבחירה שאיימו על מעמד על הפרס... נוכחנו לדעת כי כמה מהסופרים הבולטים לא הגישו מועמדות והצטערנו על כך. אנו סבורים

שיש לפעול לתיקון המצב. אנו מבקשים לשקול מחדש את השתתפות הסופרים בערבי ספרות בחודש שלפני הענקת הפרס וכן את הליך הבחירה. בנוסף, כיוון שספרות טובה אינה נמדדת במספר מילים, המלצנו לבטל את קריטריון המילים בשנה הבאה".