פורד שלא הכרתם

האיש שהביא את המכונית לכל בית, לא היה גאון הנדסי או אדם נעים, אלא אב קשה ודיקטטור קשוח גזעני. בכל זאת, הוא שינה את העולם

כמי שנחשב לאחת הדמויות החשובות - אולי החשובה מכולן - בהפיכת המכונית למוצר פופולרי, מוזכר הנרי פורד אין ספור פעמים בספרי ההיסטוריה. ברוח ימים אלה, אף זכה "להשתתף" בסדרת טלוויזיה. אחרי הכל, פורד וה-T האגדית שלו שינו את פני ארצות-הברית, והעולם כולו. גם אם זה נשמע כהצהרה יומרנית מדי, זו האמת היחידה.

הפופולאריות הסוחפת בתחילת המאה של הפורד T, בעיקר תודות למחיר זול ואמינות גבוהה, לא רק זרזה סלילת כבישים וחיבור קצוות הארץ הענקית הזו, היא גם נתנה את האות לבניית מעמד בינוני חדש בארץ כל האפשרויות, ולנהירה מהעיר לפרברים.

אותו מעבר לשכונות קטנות של בתים פרטיים מחוץ לעיר, לא יכול היה להתרחש ללא המכונית, שהפכה בשנות העשרים למוצר עממי באמריקה. להזכירכם, באירופה זה קרה רק אחרי מלחמת העולם השניה. כך שהעולם לפני פורד לא היה זה שאחריו, וספרי ההיסטוריה אוהבים מאד לעסוק בכך.

מה שהם אוהבים הרבה פחות, הוא לפרט אודות האישיות הבעייתית של הנרי. ולכן אנחנו פה, כדי לעסוק בדיוק בזה.

 

האיש הקשה

 

פורד, בן למשפחת מהגרים מאירלנד, היה דיקטטור קשוח במלוא מובן המילה, איש חרוץ אך עקשן, ומאוד-מאוד קטנוני. כזה שיכול לשנות את פס הייצור כי גילה שעובדיו עושים עשרה צעדים מיותרים ליום. זאת גילה אגב כאשר הכפיל צעדים בלא פחות מ-15,000 עובדיו, ומצא 150 ק"מ מבוזבזים.

כצפוי מאיש שכזה, הוא גם לא היה האב המושלם, בלשון המעטה. מערכת היחסים בינו לבין בנו אדסל, יכולה להעסיק מחקרים פסיכולוגיים רבים, וכנראה העסיקה לא מעט. ואחת המסקנות תעסוק ללא ספק בסיבות לפטירתו של אדסל בגיל צעיר יחסית, לאחר מחלה קשה.

אותו אדסל סבל מיחס משפיל ומזלזל של אביו כבר מיומו הראשון. זה החל כנראה כאשר אדסל התינוק בכה באותו ערב חג מולד מפורסם של 1895. הערב בו הצליח הנרי סוף-סוף להפעיל - על שולחן המטבח, תוך קולות נפץ רמים - את מנוע הבעירה הראשון שבנה. הנרי פירש זאת כרכרוכיות ולא הסתיר זאת מאיש, ונשבע כנראה להעניק לבנו מספיק סיבות לבכות כל חייו.

גם כאשר שם בידיו - כביכול - את הנהגת פורד בשנות העשרים, דאג הנרי להשפיל את בנו בפני כל מנהלי החברה. כך החליט לעכב את הצגת ה-A , מחליפת ה-T, בין היתר משום שלא האמין שאדסל יכול להיות אחראי למכונית מוצלחת יותר מה-T שלו.

וכאילו כל אלה לא מספיקים, בעיני אביו הנוקשה נראה אדסל רך ועדין מדי. האיש הגדול והשמרן חשד מייד כי בנו הבכור - ישמור אלוהים - הוא הומוסקסואל. ואם יש דבר שפורד שנא יותר מיהודים ובנקאים (לא במקרה, השניים ביחד), זו הייתה נטייה מינית מוזרה עבורו.

 

עניין משותף

 

ואגב, פורד לא היה סתם אנטישמי. למעשה, האיש הזה גילה לפתע כי הוא חולק תחומי עניין משותפים עם לא פחות מאדולף היטלר. זה התחיל בכך ששניהם היו מאמינים גדולים ברעיון "מכונית העם", או אם תרצו מכונית לכל פועל. ורעיון המכונית העממית שהפכה לימים לחיפושית הגרמנית, הגיע להיטלר בהשראת פורד. כך אגב גם התוכנית למכור את החיפושית בתשלומים, באמצעות חוברת תלושים ותשלומים - המצאה נוספת של פורד.

אבל תחומי העניין לא התמקדו רק בייצור המוני של מכוניות. את אהדתו לנאציזם ומפגשיו עם נציגי היטלר יתרץ פורד לאחר שנים ארוכות בכך שראה בגרמניה את מגינת המערב, מפני השתלטות הקומוניזם. אז "האויב הקומוניסטי" היה תמיד תירוץ טוב, אבל לבטח לא כזה המסביר מדוע סייע פורד במימון הדפסת "הפרוטוקולים של זקני ציון".

ואם זה עדיין לא משכנע אתכם, אולי תעזור העובדה כי במשך תקופה ארוכה מאד, אסר פורד על העסקת יהודים במפעליו הגדולים. זה אולי המקום לציין כי לא רק יהודים הוקצו מחמת מיאוס. גם נשים לא אהב פורד להעסיק בתחילת דרכו. למה? באופן לא-מקורי הוא חשב שמקומן במטבח.

 

לא ממציא

 

ובניגוד למה שניתן היה לחשוב, הנרי פורד לא היה ממציא גדול. למעשה, לא חידש דבר בתחום ההנדסי של המכונית עצמה. אז כנראה שהסיפור אודות הנרי, אשר נאלץ לקחת פטיש ואזמל ולהרוס את מחסן ביתו כדי להוציא משם באישון ליל את המכונית הראשונה שבנה - הקוואדרסייקל, אינו רחוק מדי מהאמת.

אבל רבים שוכחים כי כאשר השלים באותו ערב של יוני 1896 את בניית הקוואדרסייקל הזו, כבר נעו ונמכרו מכוניות באירופה. אגב, גם המכוניות הראשונות שלו, כולל ה-T המפורסמת מכולן, היו רחוקות מלהיות חדשניות או מתקדמות מבחינה הנדסית.

הגדולה האמיתית של פורד הייתה בכך שהיה הראשון להבין את הפוטנציאל החברתי-כלכלי העצום הגלום במכונית. בניגוד כמעט לכל מתחריו, שראו באותה תקופה במכונית מוצר יקר וצעצוע לעשירים, האמין פורד כי מדובר בכלי עממי - וזו גם הייתה הסיבה לעימותים ופרידה משותפיו הראשונים. הוא ראה במכונית זכות ואפשרות לחופש תנועה, עבור כל אדם - עשיר ועני.

ופורד לא רק האמין ברעיון של מכונית לכל פועל, הוא גם היה גם הראשון ששקד, התאמץ והצליח להעביר זאת לפסים מעשיים. רעיון פס היצור הנע שיושם ב-1913, היה השלב המכריע ביישום תוכנית זו. המכונית הפכה זולה בהרבה ויצאה לשנות את העולם - זה שלא שב להיות מה שהיה לפני המצאתה. צריך רק לזכור מי עשה את המהפיכה הזו...