ככה יהודים מדברים

20 אלף פתמים, מימרות והגיגים קובצו ב"ספר הציטטות היהודי הגדול", שיצא עכשיו לאור; בין הנושאים: אהבה ("אין נקב המחט צר לשני אוהבים"), אבות ובנים ("לבי נקרע על בני, ולב בני קשה כסלע"), אדם ובוראו ("אדם מתכנן ואלוהים צוחק"); בין הרבי נחמן מברסלב ודוד אבידן

מי שאהב את "ספר הציטטות הגדול" – הגיגים, אמרי שפר ופתגמים מפי אנשי שם, רוח וספר – שליקט וערך פופסור אדיר כהן, יוכל למצוא עכשיו בחנויות הספרים את אחיו הצעיר: "ספר הציטטות היהודי הגדול". אותו פורמט אנציקלופדי, בהוצאת כנרת-זמורה ביתן-דביר, הראשון בעטיפה אדומה, השני בכחולה. סך הכל 650 עומדים, 20 אלף פתגמים, מימרות, קטעי הגיג, פניני שירה ואפורוזמים (הגדרה קצרה וממצה של תוכן מסויים), שנבחרו מתוך כמאה אלף קטעים.

הם סודרו לפי סדר האלף בית, וחולקו על פי נושאים: אהבה ("אין נקב המחט צר לשני אוהבים"), אבות ובנים ("לבי נקרע על בני, ולב בני קשה כסלע"), אדם ובוראו ("אדם מתכנן ואלוהים צוחק"), בדידות, הכנסת אורחים, וכן הלאה.

"איסוף החומר", אומר פרופסור אדיר כהן, "החל למעשה כבר במסגרת העבודה על הספר הראשון, שיצא לפני כשמונה שנים. זה תחום שאני עוסק בו כבר עשרות שנים, מוקסם מעושר החומר".

פרופסור כהן, מי שייסד ועומד היום בראש לימודי תרפיה באמצעות אמנות באוניברסיטת חיפה, משמש גם כראש הקתדרה לחינוך וחברה באוניברסיטה, וראש המרכז לספרות ילדים. הוא עורך שלושה כתבי עת, כתב עשרות ספרים שעניינם הפילוסופיה של החינוך, וספרות ילדים, ונחשב לאחד מאנשי המקצוע המובילים בתחום של ביבליותרפיה – טיפול באמצעות ספרות.

 

תחת קורת גג אחת

 

ספר הציטטות הגדול כיכב במשך שבועות ארוכים ברשימת רבי המכר והפך ספר יסוד בכל ספריה, ספר חובה בבתים מסויימים, בעיקר ,מתברר, אצל פוליטיקאים, אישי ציבור, חברי כנסת, עורכי דין ושופטים. עד כדי כך שראש ממשלה מסויים, שכהן אינו מסגיר את שמו, ביקש רשות להעלות את הספר כולו על דיסק, כדי שיהיה קל יותר להוציא ממנו את הציטטות ולשלב בנאומים.

 

- האם היו מקרים שאנשים השתמשו בציטטות במקומות הלא נכונים?

 

"היו מקרים שאנשים בילבלו בין שתי ציטטות, התחילו באחת, גמרו עם השניה. היו מקרים שאנשים ניתלו באמירה מסויימת, בניגוד לכוונת המחבר. למשל מישהו שרצה להסביר למה הוא לובש בגדי מעצבים, ציטט מתוך הספר של רבי נחמן מברסלב שאמר שבגדי אדם מרמזים על מידותיו. הרב התכוון למי שאינו מתהדר בלבושו, מי שציטט אותו תירץ את הבחירה שלו בבגדי ורסצ'ה".

 

ההבדלים בין העדות

 

ספר הציטטות היהודי, על פי פרופסור כהן, מתחיל מהתנ"ך, ומסתיים עם יוצרים בני זמננו, אנשי רוח ופוליטיקאים. "הוא מכיל, במתכוון", אומר כהן, "לא רק אמירות, פתגמים והגיגים מהתרבות המזרח-אירופאית, אלא גם הרבה מאד פתגמים ומימרות של העדות השונות, מתימן, פרס וכן הלאה. יש אוספים שונים, נפרדים, של העדות השונות", הוא אומר, "הספר הזה הוא נסיון ראשון לאסוף הכל תחת אותה קורת גג".

וכך נאספו אל אותה המהדורה חכמי המשנה והתלמוד, סופרי ימי הביניים, כותבים מהספרות החסידית, מהספרות הקבליסטית, בני דורם של חיים נחמן ביאליק, של נתן אלתרמן, אהרון מגד, נתן זך, והרשימה, כמובן, חלקית לגמרי.

החומר עצמו, על פי פרופסור כהן, נאסף מתוך הרבה מאד קבצים קיימים. ספרים שמכילים קטעי הגות ושירה בנושאי אהבה, ספרי הלכתית, אוסף פתגמים ביידיש שמהם תרגם חלק, קבצי הגות של יהודי עיראק, של יהודי תימן. "מבחינתי", אומר פרופסור כהן, "ספר הציטטות היהודי הגדול הוא הניסיון העיקרי בעולם האנציקלופדי ליצור מעין 'ספר הבית' בתחום".

 

- ומה מעבר להנאה שבקריאת הפתגמים השונים, מעבר ליכולת לשתול אותם בנאום ולהיראות כמי שגם קרא את ניטשה?

 

"הרבה מאד. מספר כזה ניתן ללמוד על ההבדלים, למשל, בין עדות שונות, ניתן ללמוד על הבדלים בין התקופות. חלE גדול מהפתגמים, למשל, משקפים תרבות, תפיסת עולם".

 

- לדוגמא?

 

"למשל ביחס לנשים, גישות סטריאוטיפיות בעולם היהודי הדתי, לעומת גישות ליברליות שהתפתחו במרוצת השנים. החל מהמשפט 'כיוון שנבראה חווה – נברא שטן עימה', ועד 'ברוך שעשני אשה, שאני אדמה ואדם, וצלע רכה'".

 

- בספר הזה, כמו בספר שקדם לו, יש משהו מתרבות האינסטנט, תרבות של קיצורי דרך, לא חשוב מה יודעים באמת, אלא מה נראה שיודעים, וכך כל פוליטיקאי בור עם הארץ יכול להתקשט בציטטות.

 

"כל ספר יכול להיות מנוצל באופן הזה. גם מי שמצטט את ניטשה יכול לעשות את זה אחרי דפדוף מהיר בספר. אבל אם מדברים על עושר לשוני, או על מרחבי השכלה, הייתי אומר שכשפוליטיקאי עובר על 50 קטעים כדי לבחור את המתאים לו, הוא נחשף, בין אם הוא רוצה בכך, ובין אם לא, לעושר הקיים, לזוויות הראייה השונות. הייתי אומר שמצד אחד הוא באמת מצטט את אפלטון בלי לקרוא שורה מכתביו, אבל מצד שני הוא מוסיף משהו לא מכאן, לא מעכשיו, לשיח שלנו. אני גם מקווה שחיפוש מהסוג הזה מהווה גירוי לחיפוש יותר מעמיק כדי לראות מה כתב דוד אבידן, מעבר לציטוט שבספר, או מה כתב הרבי נחמן מברסלב.

"אם את שואלת אותי, ערכו הגדול של הספר הוא בריכוזיותו. הספר נותן תמונה מקובצת של הגרעינים הרעיוניים, התרבותיים והרוחניים של העם היהודי. תרבות שנמצאת כל הזמן בקונפליקט. כמו כן הוא מציג זוויות ראייה שונות, לכל עניין. בספר הציטטות העולמי הכנסתי דברים איומים שהיטלר אמר, ציטוטים של סטאלין, כדי להראות איזו מחשבה עמדה מאחורי מי שגרפו את העולם כולו לעריצות. כל ערך, למעשה, הוא מסה קטנה, וכך, בסופו של דבר בשני הספרים האלה מרוכזת ספרייה ענקית".