מתכוננים לחשבון החשמל של הקיץ

חודשי הקיץ נחשבים לחודשי השיא בצריכת החשמל הביתית בישראל בעיקר בגלל השימוש הרב במזגנים. איך לחסוך בצריכת החשמל, כמה עולה לנו הפעלת המכשירים החשמליים ואיך נראה חשבון החשמל של המדינה

אולי זה לא נחמד, אבל נפתח הפעם בחדשות הרעות. אם חשבתם שחשבון החשמל שלכם ייראה בדיוק כמו בשנה שעברה, אתם טועים - חשבונות החשמל ימשיכו להתנפח. והסיבה: הטמפרטורות עולות בהתמדה. ב-4 השנים האחרונות עלו הטמפרטורות בארץ במעלת צליוס. אם בשנת 1998 עמדה הטמפרטורה הממוצעת הארצית המשוקללת (כולל אילת) על 36 מעלות, הרי שבקיץ 2002 היא כבר הגיעה ל-37 מעלות.

הדרך להתמודד עם החום בחודשי הקיץ הלוהטים והלחים היא המזגן. מנתוני הדוח הסטטיסטי של חברת החשמל לשנת 2002, העתיד להתפרסם בסוף החודש, עולה כי המזגן הוא הגורם מספר אחת לעלייה בצריכת החשמל בישראל. חשבון החשמל של הצרכן הפרטי גבוה בחודשי הקיץ ב-30% לעומת עונת המעבר.

בשנת 2002 עלתה צריכת החשמל בישראל ב-3.2% לעומת 2001, כאשר צריכת החשמל למשק בית בישראל גדלה ב-3.5% לעומת 2001. רוב העלייה בצריכת החשמל בשנת 2002 במשקי הבית הפרטיים נבעה מהשימוש במזגנים. ב-5 השנים האחרונות צמח הביקוש לחשמל בלילה בכ-70% מאחר שיותר אנשים החלו לישון עם מזגן. בשיא החום פעלו בקיץ 2002 בישראל כמיליון מזגנים ביתיים שהיוו כרבע משיא הביקוש הקיצי שעמד על 8,750 מגוואט - גידול ב-11% לעומת השיא הקודם ב-2001.

לדברי מנהל המחלקה לסטטיסטיקה וחקר שווקים בחברת החשמל, נתן צור, העלייה בצריכת החשמל הקיצית הגיעה ל-46% והיתה יותר מכפולה מהגידול בצריכה הממוצע למשק בית שהגיע ל-21%. בשיא החום הקיצי הצריכה הביתית היא כ-40% מכלל הביקוש, רובה במזגנים.

מתי היתה נקודת השיא? שיא הביקוש לחשמל נרשם בקיץ 2002 ב-31 ביולי בשעה 3 אחר הצהרים ועמד על 8,750 מגוואט, כאשר הטמפרטורה בחוץ עמדה על 37 מעלות. בשבת ה-8 ליוני שנת 2002 אמנם נרשמה טמפרטורה של 42 מעלות, אך מאחר שמפעלים רבים אינם פועלים בשבת הביקושים היו נמוכים יותר.

במידה ובקיץ הנוכחי ייווצר גל חום חריג, בדומה לשנת 2002 עשוי הביקוש בשיא גל החום לעלות בעוד כ-450 מגוואט, לחצות את קו ה-9,000 מגוואט ולעמוד על 9,200 מגוואט, אומר צור.

 

מדריך חיסכון לקיץ

 

כדי שלא נקבל שוק מחשבון החשמל של חודשי הקיץ כדאי לדעת מספר דברים:

איטום החדר - כדי להפחית את צריכת החשמל של המזגן מומלץ לסגור את החלונות והדלתות בבית זאת, מאחר שתנועת האוויר דרך חריצים שלא נאטמו גורמת לאיבוד אנרגיה. השקעה בבידוד החדר עשויה להביא לחיסכון כספי גדול, הן בשל צריכת חשמל נמוכה יותר והן בשל האפשרות להסתפק במזגן בעל הספק חשמלי קטן יותר שאף מחירו נמוך יותר.

הצללת המקום - מומלץ להצליל את החדר הממוזג באמצעות תריסים, צלונים ווילונות למניעת חימום מיותר של החדר מקרינה ישירה של השמש, שמגבירה את עומס החום ומאמצת את עבודת המזגן.

זרימה חופשית - חשוב שזרימת האויר מהמזגן תהיה חופשית ללא הפרעות חפצים, וילונות, מדפים וארונות העלולים לחסום את האויר.

מקדם יעילות - מה שחשוב במזגן הוא לא כוחות הסוס שלו, אלא מקדם היעילות שלו. מקדם היעילות הוא היחס בין כמות האנרגיה המתקבלת מהמזגן לבין כמות האנרגיה החשמלית הנדרשת לפעולתו. המקדם מופיע על גבי תווית האנרגיה של המזגן וככל שהוא גבוה יותר, המזגן יעיל יותר. אם כי הוא משתנה, בין היתר, בהתאם לתנאי הסביבה בה הוא פועל. מקדם היעילות בתנאי קירור סטנדרטיים נע במזגני חלון בין 2.6-1.8 ובמזגנים מפוצלים בין 3.2-1.9.

הגדלת האמפר - כל תזוזה של התרמוסטט במעלת צלזיוס אחת גורמת לשינוי של 5% בצריכת החשמל. בעיה ממנה סובלים מפעילי המזגנים בקיץ היא קפיצת השאלטר. בבתים שנבנו אחרי שנת 1988 החיבור הסטנדרטי הוא של 40 אמפר המאפשר חיבור בו זמנית של מכשירים שההספק הכולל שלהם כ-9,200 וואט. בבתים בהם קיימים מכשירי חשמל רבים, מומלץ לחשוב על חיבור תלת-פאזי (25 אמפר כפול 3) המאפשר שימוש בו זמני במכשירים שההספק שלהם הוא 17,250 ואט. עלויות החיבור משתנות ונעות בין 2,258-1,390 שקל. צריך לקחת בחשבון תקופת המתנה של עד חודש, אם כי לפעמים מבוצעת העבודה גם תוך פחות משבוע.