התמרור קובע את גובה הקנס

עונשו של נהג שנסע במהירות מופרזת הופחת - כי במקום לא הוצב תמרור דרך עירונית. כל עוד לא הוצבו תמרורים המורים על דרך עירונית היא לא תיחשב לכזו

כל עוד לא הוצבו תמרורים המורים על דרך עירונית (התמרור שבו מצויר בית - ב-42) בכניסה לדרך כזו, היא לא תיחשב לדרך עירונית. זאת, גם אם מוצב בה תמרור המורה שמהירות הנסיעה באותו כביש נמוכה מהמותר בדרך בין-עירונית. כך קבע השופט יהונתן עדיאל מבית-המשפט המחוזי בירושלים בהחלטה תקדימית.

להחלטה יש השלכה משמעותית על עבירות מהירות הנפסקות למי שנוסע בכבישים כאלה. כשמדובר בסטייה של לא יותר מ-30 קמ"ש מהמהירות המותרת בדרך המוגדרת כעירונית, העבירה נושאת קנס. בדרך שאינה עירונית מסתפק המחוקק בעבירת ברירת קנס גם אם המהירות עולה בלא יותר מ-40 קמ"ש על המהירות המותרת. מעבר למהירויות הללו חייב הנהג העבריין לעמוד לדין, והוא צפוי לעונש כבד כולל האפשרות לשלילת הרשיון.

פסק הדין ניתן בערעור שהגיש נהג על החלטת בית-משפט לתעבורה לפסול את רשיונו ל-45 ימים בפועל, להטיל עליו קנס של 000,1 שקל ושלילה על תנאי ל-3 חודשים למשך 3 שנים. זאת, בגין נסיעה במהירות של 108 קמ"ש בשדרות דב יוסף בירושלים.

בית-המשפט לתעבורה קיבל את טענת המשטרה שמדובר בעבירה שנעברה בדרך עירונית, בה מוצב תמרור המורה שמהירות הנסיעה המותרת היא 70 קמ"ש. לפיכך, אין מדובר בברירת קנס, אלא בעבירה המחייבת זימון למשפט. על הנהג הוטל העונש חמור (בגין נסיעה במהירות העולה ביותר מ-30 קמ"ש מעל למותר).

על החלטה זו ערער הנהג באמצעות עו"ד אילון אורון לבית-המשפט המחוזי. עו"ד אורון טען, כי כדי שדרך תוגדר כעירונית, היא צריכה להימצא בתחום שיפוטה של רשות כלשהי, ובכניסה לאותו תחום צריך להיות מוצב תמרור ב-24. הוא טען, כי לא כל דרך העוברת בשטח בנוי היא דרך עירונית, והתמרור הוא זה ההופך אותה לעירונית. מאחר שלא הוצב תמרור כזה בכניסה לדרך - היא אינה עירונית. השופט עדיאל קיבל את טענתו של עו"ד אורון, והמיר את עונשו של הנהג העבריין לברירת קנס של 750 שקל.