למה כדאי לשלם ביטוח לאומי לעובדים בביתכם

העסקת עובד משק בית או מטפלת לילדים מחייבת תשלום עבורם לביטוח הלאומי. האם צריך לשלם עבור מנקה העובד רק שעתיים בשבוע, מה עושים כשהעובד לא מעוניין שידווחו עליו ומה הדין לגבי עובדים זרים. מדריך

מי שמעסיק בביתו עוזר או עוזרת בית לעבודות ניקיון, או טיפול בילדים ולעיתים גם ועד בית המעסיק חצרן, חייבים על-פי החוק לשלם עבורם ביטוח לאומי. מי שלא ישלם עבור עובדי משק הבית שלו עלול להיות מופתע - לעיתים גם אחרי שנים רבות - לקבל תביעת תשלום לא נעימה מהביטוח הלאומי.

יו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי, רוח אורנה צח (גלרט), מסבירה שכאשר אותם עובדים יתבעו קיצבת זקנה מהביטוח הלאומי, יתברר שהם הועסקו בבתים שלא שילמו עבורם את התשלומים. במקרים אחרים עלולים עובדי משק בית להיפגע תוך כדי העבודה ולתבוע גימלה מהמוסד לביטוח לאומי. התשלום למוסד לביטוח לאומי כולל תשלום גם לביטוח בריאות, למועסקים שהם תושבי ישראל.

התשלום לביטוח הלאומי הוא ברוב המקרים כמה עשרות שקלים בחודש והוא נועד להבטיח לעובד קיצבת זיקנה בבוא היום, דמי פגיעה בעבודה, קיצבת נכות מעבודה, דמי לידה וזכויות שונות. מדובר על כל סוגי העובדים ואין זה משנה אם העובד מועסק בניקיון פעם בשבוע או בשבועיים או שהוא מועסק בבית בטיפול בילדים 5 פעמים בשבוע. גם עבור חצרן המועסק על-ידי ועד הבית חלה חובה לשלם עבורו ביטוח לאומי. במקרה זה מדובר בחצרן ולא בגנן (שנחשב כעצמאי), בחצרן שמעסיק עובדים או בעובד של חברה.

תנאי חשוב לזכור, שגם עבור עובדים זרים יש לשלם דמי ביטוח לאומי. חובת הדיווח והרישום בביטוח הלאומי היא על המעסיק.

 

איך ומתי משלמים?

 

הרישום הראשוני בביטוח הלאומי חייב להעשות תוך שבועיים מיום תחילת ההעסקה בפעם הראשונה. לאחר מכן יש לדווח על היקף ההעסקה ולשלם את דמי הביטוח פעמיים בשנה: ב-10 בינואר וב-10 ביולי. הדיווח והתשלומים נעשים באמצעות טפסים הנשלחים לביתו של המעסיק פעמיים בשנה.

התשלום לביטוח הלאומי הוא בשיעור של עד 7.25% מהשכר המשולם לעובד משק הבית (כשמותר למעסיק לנכות חלק מהסכום מהעובד). אם מדובר בעובד זר, התשלום הוא בשיעור של 2% בלבד מהשכר המשולם לו.

כדאי לזכור שגם אם העובד מסרב למסור את פרטיו וטוען שהוא אינו מעוניין בביטוח לאומי, עדיין המעסיק מסתכן שבעתיד הביטוח הלאומי יתבע אותו לממן את הביטוח הלאומי וגם את קיצבת הזקנה של אותו עובד. כדי למנוע מקרים כאלה מומלץ לשלם את הביטוח הלאומי עבור העובד מדי 6 חודשים כחוק, ולרשום בטופסי הביטוח הלאומי רק את שמו הפרטי של העובד. במקביל חובה לשמור בצד את הפרטים המלאים של העובד (שם מלא, כתובת, תאריך לידה ומספר תעודת זהות) למקרה שאחרי שנים רבות הוא יגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ויציין היכן עבד.

 

עובדים לא חוקיים

 

לעניין עובדים זרים, המוסד לביטוח לאומי לא דורש מהמעסיק לציין את שם העובד הזר בעת התשלום (בשונה מעובד משק בית שהוא תושב ישראל) ולכן חשוב לשמור את פרטי העובד במלואם, כולל את מספר הדרכון למקרה של תביעה בעתיד.

החל מה-1 במארס 2003 חל שינוי והביטוח הלאומי לא משלם גימלאות לעובדים זרים השוהים בישראל באופן לא חוקי, עבור תקופת שהותם הלא חוקית. מסיבה זאת לא מומלץ להעסיק עובד זר באופן לא חוקי, אולם מי שמעסיק בכל זאת עובד כזה, חייב לשלם בעדו ביטוח לאומי. הביטוח הלאומי מכסה את העובדים הזרים בעניין: מענק לידה, מענק אשפוז, מענק בשל נכות מעבודה ודמי טיפול רפואי לנפגע בעבודה. לדמי לידה, דמי פגיעה בעבודה וקיצבת נכות מעבודה זכאים עובדים שוהים באופן לא חוקי בישראל - רק אחרי שהםפ עוזבים את ישראל. אלמנה, השוהה בישראל כחוק, שבעלה נהרג כתוצאה מתאונה בעבודה, תהיה זכאית לגימלה גם אם בעלה שהה בישראל באופן לא חוקי.