לבני היקר, וגם לדבר הזה שאיתה הוא התחתן:
שנה טובה ואל תדאג לי. אני בסדר גמור, בהתחשב בעובדה שאני לא יכולה לנשום או לאכול. מה שחשוב זה שיהיה לך חג שמח איפה שאתה נמצא עכשיו, רחוק מאוד מאימא שלך. אני מצרפת את עשרת השקלים האחרונים שלי למכתב, אני מקווה שתבזבז אותם על הנכדים שלי, אלוהים יודע שהאימא שלהם אף פעם לא קונה להם משהו נחמד. הם נראים כל כך רזים בתמונות, הילדים המסכנים. תודה רבה לך על הפרחים ששלחת לי ליום ההולדת, שמתי אותם בפריזר, כדי שהם יישארו טריים כשנצטרך לשים אותם על הקבר שלי.
ובכן בני, הגיע הזמן שאני אזחל למיטה לישון, איבדתי את המקל הליכה שלי בשבוע שעבר, כשרדפתי אחרי ג'וקים, אבל אל תדאג לי. גם התרגלתי לקור, מאז שאמרו לי ללכת בלי כובע, והמיטה הקפואה בבית אבות כל כך קרה, שאני לא מרגישה את הכאבים בעצמות.
אל תחשוב אפילו לשלוח לי כסף, אני יודעת שאתה צריך אותו בשביל החופשות המשפחתיות היקרות האלו, אליהן אתה נוסע כל שנה.
תמסור את כל אהבתי לנכדים המתוקים שלי וד"ש לאיך שלא יקראו לה, הזו עם השורשים השחורים, שבגללה אתה לא גר איתי יותר.
שנה טובה, אימא
יועצת יקרה:
בעלי בוגדני ושקרן. הוא בגד בי לאורך כל הזמן. כשניסיתי להתעמת איתו, הוא כמובן הכחיש הכל. מה שנורא יותר מכל, זה שכולם יודעים שהוא בוגד בי. בנוסף, מאז שאיבד את עבודתו, לפני שנתיים, הוא אפילו לא מחפש עבודה. כל היום הוא יושב בסלון, רואה טלוויזיה וקורא עיתונים, מצפה שאני אעשה את כל העבודה ואשלם את החשבונות. מאז שהבת שלנו עזבה את הבית ונסעה לאוניברסיטה, הוא אפילו לא מעמיד פנים שאכפת לו ממני. הוא רק קורא לי "לסבית" כל היום. מה לעשות?
על החתום, "קלולס".
"קלולס" יקרה:
תזרקי אותו. את סנאטורית במדינת ניו-יורק, וממש לא צריכה אותו יותר.
לא תאמינו
בניסוי שנעשה במעבדה, הושמו 4 תולעים בארבע מבחנות נפרדת:
תולעת אחת הושמה במבחנה מלאה אלכוהול. השנייה הונחה בתוך מבחנה מלאת עשן סיגריות. השלישית שחתה בתוך מבחנה מלאה תאי זרע. הרביעית הוכנסה לתוך מבחנה מלאה עפר.
כעבור יום - אלו התוצאות שהתקבלו: התולעת הראשונה שהושמה באלכוהול - מתה. התולעת השנייה, שהונחה בתוך עשן הסיגריות, מתה. התולעת השלישית, ששחתה בין תאי הזרע, מתה. התולעת הרביעית, שהוכנסה לתוך העפר, חיה.
מסקנת הניסוי
כל עוד אתם שותים אלכוהול, מעשנים סיגריות ועושים סקס - לא יהיו לכם אף פעם תולעים
אדיוטיזם
זהו תמליל שיחה בין איש תמיכה של WORD לבין לקוח שיש לו תקלה קטנה. נגלה לכם דבר אחד: איש התמיכה תובע עכשיו את החברה על פיטוריו מהעבודה.
- איש תמיכה: "שלום, אפשר לעזור לך?".
- לקוח: "כן טוב, יש לי בעיה עם WORD במחשב".
- איש תמיכה : "איזו בעיה?".
- לקוח: "טוב, אני הדפסתי במחשב ופתאום כל המילים ברחו".
- איש תמיכה: "ברחו?".
- לקוח: "נעלמו".
- איש תמיכה: "אז איך המסך שלך נראה עכשיו?".
- לקוח: "כלום".
- איש תמיכה: "כלום?".
- לקוח: "הוא ריק. הוא לא מקבל שום דבר שאני מדפיס".
- איש תמיכה: "האם אתה עדיין ב-WORD או שכבר יצאת משם?".
- לקוח: "איך אני יודע?".
- איש תמיכה: "האם אתה יכול להזיז את הסמן שלך על גבי המסך?".
- לקוח: "אין שום סמן, אמרתי לך, הוא לא מקבל שום דבר שאני מדפיס".
- איש תמיכה: "האם למוניטור שלך יש מד כוח?".
- לקוח: "מה זה מוניטור?".
- איש תמיכה: "זה המסך שנראה כמו טלוויזיה, האם יש לו אור קטן שמראה שהוא פועל?".
- לקוח: "אני לא יודע".
- איש תמיכה: "טוב, אם כך תסתכל בגב המוניטור ותראה לאן מוביל חוט החשמל שמחובר אליו. האם אתה רואה אותו?".
- לקוח: "כן, אני חושב שכן".
- איש תמיכה: "מצויין, תעקוב אחר החוט ותגיד לי אם הוא מחובר אל הקיר".
- לקוח: "כן, הוא מחובר".
- איש תמיכה: "כשהסתכלת בגב המוניטור, האם ראית שני כבלים מחוברים אליו?".
- לקוח: "לא".
- איש תמיכה: "טוב, אז יש שניים. אני צריך שתסתכל לשם שוב ותמצא את הכבל השני".
- לקוח: "או. קיי. מצאתי".
- איש תמיכה: "עכשיו תעקוב אחריו ותראה אם הוא מחובר היטב לגב המחשב שלך".
- לקוח: "אני לא יכול להגיע אליו".
- איש תמיכה : "אהה... אתה אולי יכול לראות".
- לקוח: "לא".
- איש תמיכה: "גם אם אתה מניח את ברכך על משהו ומתכופף?".
- לקוח: "או, זה לא בגלל שאין לי זווית נכונה, זה בגלל שחשוך".
- איש תמיכה: "חשוך?".
- לקוח: "כן, האור במשרד כבוי והאור היחידי שיש בא מהחלון".
- איש תמיכה: "אז לך בבקשה ותדליק את האור במשרד".
- לקוח: "אני לא יכול".
- איש תמיכה: "לא? למה?".
- לקוח: "משום שיש הפסקת חשמל".
- איש תמיכה: "הפס... הפסקת חשמל?! אהה, אוקיי, עכשיו אנחנו מבינים. האם עדיין נמצאים ברשותך הקופסאות וספרי ההדרכה שקיבלת כאשר קנית את המחשב?".
- לקוח: "כן, אני שומר אותם בארון".
- איש תמיכה: "יופי!, אז לך תביא אותם, תנתק את המערכת שלך, תארוז בקופסאות בדיוק כפי שקיבלת אותה, אחר כך תיקח את הקופסאות ותחזיר לחנות ממנה קנית את המחשב".
- לקוח: "באמת? זה כל כך חמור?".
- איש תמיכה: "כן, אני חושש שכן".
- לקוח: "אם כך, בסדר. מה אני אומר להם?".
- איש תמיכה: "תגיד להם שאתה יותר מידי מטומטם מכדי שיהיה לך מחשב".