תוחלת חיי הגבר הישראלי הינה בין הגבוהות בעולם המערבי, כך מגלה דו"ח חדש של משרד הבריאות אשר אסף נתונים ביחס לארגון המדינות המתועשות. מהדו"ח המשקף נתונים משנת 2000 עוד עולה כי תמותת התינוקות בישראל מצוייה מעל לממוצע המדינות, בעיקר בשל שיעור תמותת תינוקות גבוהה במיוחד במיגזר הערבי.
ישראל נמצאת במקום הרביעי בין המדינות המערביות בתוחלת החיים הממוצעת של הגבר הישראלי. זו עומדת על 76.7 שנים, מעט מתחת ליפן ואירלנד (77.6), שבדיה (77.4) ושוויץ (76.8). הגברים הישראלים חיים אף יותר מהאמריקנים שם תוחלת החיים של הגבר היא 73.9 שנים. בתחתית הרשימה נמצאים הגברים התורכים עם תוחלת חיים ממוצעת של 66.2 שנים.
נשים: פחות מהיפניות, יותר מהאמריקניות
בעוד מאריכים הגברים הישראליים חיים, עומדת תוחלת החיים של נשות ישראל במקום נמוך יחסית – 80.9 שנים, מעט מעל הממוצע. תוחלת החיים הגבוהה ביותר היא של היפניות (84.6), מעט מעל נשות שוויץ, צרפת, ספרד, שבדיה ואוסטרליה. תוחלת החיים של הנשים האמריקניות נמוכה יחסית ועומדת על 79.4. ושוב, בתחתית הרשימה – התורכיות עם תוחלת חיים ממוצעת של 70.9 שנים בלבד.
האוכלוסיה בישראל הינה מהצעירות ביותר מבין הארצות הנסקרות: אחוז בני ה-65 וה-75 נמוך מישראל רק במדינות מקסיקו, טורקיה וקוריאה.
תמותת תינוקות: פער בין האוכלוסיה היהודית לערבית
נתונים קשים מציג משרד הבריאות אשר לתמותת התינוקות בישראל, המצויה מעל לשיעור השכיח בארצות המערביות שנסקרו. שיעור תמותת התינוקות עומד על 5.7 לכל אלף לידות. שיעור תמותת התינוקות הנמוך ביותר הוא באיסלנד (3 לכל אלף לידות), ולאחריו ביפן (3.2) שבדיה ונורבגיה (3.4).
"תמותת התינוקות הגבוהה יחסית בישראל, מבטאת את הפער הקיים בין האוכלוסייה הערבית ליהודית", אומר שר הבריאות דני נוה, "תוכניות התערבות של משרד הבריאות לצמצום פערים אלו הפחיתו שיעור זה במהלך השנים, אולם עוד עמל רב לפנינו".
"הזקנה במסדרון", הפך ביטוי ציורי ועצוב למצוקת המיטות הכלליות במדינת ישראל. שיעור המיטות הכלליות בארץ הוא מהנמוכים מבין מדינות המערב ומתלווים לכך משך אשפוז קצר ותפוסה גבוהה. "כל אלה מחייבים בחינה של תוספת מיטות אשפוז כלליות בהמשך העשור", אומר נוה.
למנוע שחיקה ברמת הרפואה
שיעור הרופאים לאלף נפש בישראל הוא מהגבוהים ביותר מבין המדינות ומספר הביקורים אצל רופא גבוה אף הוא. על כל אלף תושבים מצויים 3.5 רופאים. בכך נמצאת ישראל במקום רביעי בעולם במספר הרופאים, מעט אחרי איטליה (6 רופאים לכל אלף נפש), יוון, בלגיה וגרמניה. שיעור הרופאים הנמוך ביותר הוא בטורקיה, שם מוקצים 1.3 רופאים לכל אלף תושבים.
שיעור ההוצאה מהכיס הפרטי למימון שירותי בריאות נמצא אף הוא במגמת עליה, ומנגד הירידה בהוצאה הציבורית לבריאות. "התופעה מדאיגה בעיני" אומר שר הבריאות, "חובתנו היא למנוע שחיקה ברמת הרפואה הציבורית בישראל". בימים אלו מוביל נוה מהלך להקצאת משאבים לאומיים נוספים לטובת מערכת הבריאות.