לא מעט אנשים נפגעים מדי שנה בתאונות עבודה. רק בשנת 2002, על פי נתוני הביטוח הלאומי, הוגשו 93,533 תביעות לדמי פגיעה בגין תאונות עבודה לביטוח לאומי. כ-60 אלף מתביעות אלו התקבלו על ידי הביטוח הלאומי: 50 אלף של שכירים ו-10,000 של עצמאיים.
מה בעצם הזכויות של עובדים הנפגעים במהלך עבודתם, ולמה כל כך הרבה רוצים שיכירו בהם כנפגעי תאונות עבודה? לדברי עו"ד נירה גולן, מומחית לתביעות מול המוסד לביטוח לאומי, זכויות של נפגעי עבודה נגזרות מהשכר שלהם. בדרך כלל, ככל שהשכר גבוהה יותר גם התגמולים גדלים. זאת, לעומת גמלת נכות שקבועה לכל אחד - ללא קשר למשכורת.
בנוסף, נפגעי תאונת עבודה יכולים להמשיך ולהשתכר מבלי שהגמלה החודשית שלהם בגין הפגיעה תיפגע.
איך לתבוע את הביטוח הלאומי
אז אם, חס וחלילה, נפגעתם או תיפגעו במהלך העבודה, להלן כמה טיפים שיקלו עליכם את ההתמודדות מול ביטוח לאומי.
דווחו על האירוע למעסיק מייד, אפילו אם התאונה לא אירעה במקום העבודה. הדיווח נחוץ גם אם לא הוגשה תביעה משום שאם יתגלה נזק מאוחר יותר אפשר יהיה לקשרו לעבודה.
על הנפגע הפונה לרופא בעקבות האירוע, לציין כי האירוע קרה בעבודה או בעקבות העבודה, ועליו לוודא שהדבר נרשם על ידי רופא.
יש לרשום פרטי עדים לאירוע ואת עדותם. דבר זה עשוי לעשות את ההבדל בין תביעה שתוכר לבין תביעה שתידחה.
לאחר שהאירוע הוכר כתאונת עבודה, זכאי הנפגע להיות מיוצג על ידי עו"ד בפני הוועדה הרפואית שקובעת אחוזי נכות.
במקרה בו הפגיעה אינה נובעת ממקור חיצוני (כמו אירוע לב) מומלץ להתייעץ עם עו"ד כדי שיבהיר מה על הנפגע להוכיח כדי שהפגיעה תוכר כתאונה, ומהן זכויותיו.
לנפגע זכות לערער על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון בפני ועדה רפואית לעררים.