"אדם שגרם לילדים שלנו להיות נכים לכל החיים הולך הביתה. זו שבירת כל הכלים". כך אמר אמש (יום ה') אופיר כהן, ששלושת ילדיו ישראל, אורית ותהילה, נפצעו קשה בפיגוע בכפר דרום ב-2000, ורגליהם נקטעו.
כהן הגיב בתדהמה על שחרורו ממעצר של ראש מנגנון הביטחון המסכל בדרום רצועת עזה, עקיד (אל"מ) סולימאן אבו-מוטלק, שבישראל טוענים כי עמד מאחורי הפיגוע.
"שמענו על השחרור בכלי התקשורת בצהרים", אמר כהן. "התקשרנו מיד לעורכת הדין שלנו, שמטפלת בתביעה שהוגשה נגד הרשות בשל הפיגוע, בניסיון להגיש בג"ץ נגד השחרור. אבל תוך שעה של ניסיון לברר מה ניתן לעשות, שמענו כבר שהוא שוחרר".
לדברי כהן, "יש כאן עיוות מוסרי ממדרגה ראשונה. אנחנו חושבים שבכל התהליך הזה יש תחושת דה-ז'ה-וו. גם בפעמים קודמות נטען שפעמי השלום הגיעו והיו הקלות ושחררו אסירים. מאוחר יותר נהרגו אנשים באותו הציר והצבא חזר. לפני יומיים אמרו לנו שפותחים את הציר ולא יקרה דבר, ואתמול בלילה כבר היו פצצות בתוך הישוב ואנשים נפצעו. קרה כאן משהו, שיעצרו את התהליך".
כהן מתקשה להבין את ההחלטה על שחרור הקצין הפלסטיני הבכיר. "לוקחים מחבל כזה, שהצבא סיכן את החיילים שלנו כדי לתפוס אותו, ובדקה אחת אומרים שעוד לא יודעים בדיוק, או לא מוצאים האשמות נגדו, ומשחררים אותו. מבחינה אישית, אנחנו מרגישים אכזבה מאותם אנשים שהם המשען שלנו, מדינת ישראל והצבא. גם כשאדם נפצע ומשלם מחיר הוא יודע שיש לו גב מאחוריו, אבל עכשיו התחושה היא שונה. אדם כזה, שעשה מה שעשה, משתחרר מהכלא. אין שום קוד מוסרי ציוני. לא ברור לנו לאן הדברים האלה מובילים ומי ישלם את המחיר, אבל יהיה מישהו שישלם את המחיר".
בנוגע למצב ילדיו, הוא מספר: "ברוך השם הילדים בסדר, כמה שניתן במגבלות שיש להם. הם עושים את המקסימום האפשרי. סיימו שנה, ומקבלים תעודות. אבל הנכות היא נכות והמגבלות הן מגבלות - דברים שאותם אי אפשר לשנות".
"שחרור מחבלים לא מתקשר לשלום"
עם היוודע הכוונה לשחרר אסירים ביטחוניים פתח ארגון נפגעי הטרור בשורת פעולות כדי למנוע את הצעד.
מאיר אינדור, מנהל האגף המדיני-משפטי בארגון, מסביר כי "כבר אתמול החל הארגון בהקמת לובי בכנסת נגד שחרור מחבלים, בסיוע ח"כ אורי אריאל". לדבריו, נאספו כבר 18 חתימות של ח"כים על עצומה לראש הממשלה שלא לשחרר אסירים.
"קשה לי כל כך הקשר הזה בין שלום לשחרור רוצחים. אם זה הקשר, אז יש לנו בעיה כי שני הדברים לא יכולים ללכת ביחד", כך אומרת יפעת אלון, שאיבדה את אמה נועה, ואחייניתה גל בת החמש בפיגוע בטרמפיאדה בגבעה הצרפתית בירושלים לפני כשנה.
יהודית דסברג, שבתה אפי ובעלה של אפי, ירון, נרצחו בפיגוע ירי ליד בית שמש לפני שבע שנים, אומרת: "בתי ובעלה נסעו ברכב שלהם עם ישי בן התשעה חודשים. רכב עקף אותם והחל לירות עליהם. היחיד שניצל היה הנכד שלי".
היא מוסיפה: "כנפגעת טרור, אני לא יכולה להמשיך בשגרה כאשר משוחררים רוצחים מהכלא לרחובות ישראל. הבת שלי נרצחה בטרור ואף אחד לא יכול לנחם אותי. אבל כן היתה משמעות לחיים בכך שאנחנו נלחמים בטרור ואם פחות אנשים יהרגו, אז המלחמה שלי צודקת. אחד מהמחבלים שרצחו את בתי שוחרר וביצע את הפיגוע במסעדת אפרופו שנה וחצי לאחר שרצח את בתי. אם לא היו משחררים אותו, הוא לא היה מבצע את הפיגוע".