משמרים את הפרסקאות במצדה

מומחה איטלקי עוסק בימים אלה בשימור ציורי הקיר הרומיים הנמצאים באתר הווילה הרומית במצדה. וגם - גת עתיקה ופסיפס נחשפו בשוק הפשפשים, וכשמונים זוגות של קורמורן גמדי מקננים כעת סביב הכנרת

בימים אלו עוסק המומחה האיטלקי לשימור פרסקאות, מאוריציו טלייפייטרה, בשימור ציורי הקיר הרומיים הנמצאים באתר הווילה הרומית במצדה. וילה זו שימשה ככל הנראה את המפקד הרומי של מצדה.

ציורי הקיר בוצעו על ידי אומנים בתקופת הורדוס ונחשבו לאופנתיים ביותר בזמנם, ייחודם בכך שהאומן יוצר באמצעות טיח דוגמאות אריחי שיש ואבן גדולים על משטחי קיר נרחבים.

במסגרת פרויקט השיקום והשחזור של ציורי הקיר במצדה פורסם מכרז בינלאומי בין משמרים בעולם, אולם רק מאוריציו הגיש את הצעתו.

לראשונה נחשפו ציורי קיר אלה על ידי פרופ' יגאל ידין המנוח בשנת 1963, ועברו מספר פעולות שימור. כיום מצב הציורים מחייב חידוש השימור.

ניתן לחזות בפעולות השימור המתבצעות ברחבת הכניסה למצדה על ידי צוות המומחים האיטלקי בכל יום בשעות הביקור באתר.

 

גת עתיקה ופסיפס בשוק הפשפשים

 

בחפירות רשות העתיקות הנערכות בשוק הפשפשים ביפו, במסגרת שיקום ושיפוץ מתחם השוק על ידי משרד התיירות ועיריית תל אביב, נחשפו שרידי העיר העתיקה אשר מחוץ לחומות.

במסגרת החפירות נחשפת בימים אלו ברחוב עולי ציון, גת יין גדולה המרוצפת בפסיפס תעשייתי. הגת בעלת משטחי דריכה רחבים ובורות איגום ואחסון. מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, מרטין פיילשטוקר ועמית ראם, גורסים כי הממצאים מחזקים את הסברה כי בעת העתיקה ייצרו ביפו יין בקנה מידה תעשייתי - לצורכי ייצוא.

בנוסף נחשפו בחפירות שרידים המתוארכים לתקופה הצלבנית ולתקופה העות'מאנית. בין הממצאים: מערכת השקיה, באר מים ומרתפים מהתקופה הצלבנית. בבאר נמצאו כלי חרס וכשישה פגזי תותח מהתקופה העות'מאנית.

בחפירות הנמשכות מזה מספר חודשים נתגלו עד כה שרידים עתיקים החל מהתקופה ההלניסטית ועד לימי המנדט הבריטי. עיקרי הממצאים, כאמור, מהווים חלק מאזור תעשייתי קדום המתוארך לתקופה הביזאנטית.

 

גוזלי הקורמורן הגמדי פורשים כנף

 

בימים אלה פורש כנף דור חדש של גוזלי הקורמורן הגמדי. כשמונים זוגות של עוף המים, שנכחד באמצע המאה שעברה, מקננים סביב הכנרת.

בשנות השלושים של המאה הקודמת קינן הקורמורן הגמדי בעמק הירדן ובאזור הכנרת באין מפריע, ואולם עם ייבוש אגם החולה ועקב צייד אינטנסיבי על ידי אנשי המדגה, הפך הקורמורן הגמד לנדיר ביותר, ומגדיר הציפורים השלם לציפורי אירופה והמזרח התיכון נכתב כי באמצע המאה ה-20 נכחד. במהלך שנות השמונים החלה התאוששות באוכלוסיות הקורמורן הגמדי ובראשית שנות התשעים החלו הקורמורנים הגמדים לקנן באזור עמק בית שאן.

הקורמורן הגמדי נרדף על ידי החקלאים בשל הנזק שהוא עלול להסב למדגה, אם כי את עיקר הנזק גורם הקורמורן הגדול, שעשרות אלפים ממנו חורפים בישראל.

על מנת למנוע הפרעה לקינון מצד אנשי ענף המדגה, העבירה רשות הטבע והגנים את מושבות הקינון לאזור הכנרת. העברה זאת זוכה לביקורת מצדם של צפרים שגורסים כי לא נעשתה בעדינות הראויה.

כך או אחרת, כשמונים זוגות של קורמורן גמדי מקננים כעת סביב הכנרת. מושבות קינון נוספות נמצאות בעמק עכו ובעמק החולה. עוד מקנן הקורמורן הגמדי בתורכיה ובעיראק (גילי סופר).