מטיילים רבים נתקלו בתופעה: מזמינים בית מלון בארץ, סוכנות הנסיעות מבטיחה להם הרים וגבעות וש"יהיה בסדר", אבל כאשר מגיעים ליעד מגלים לעיתים שההבטחות שוות כקליפת השום. זה גם מה שקרה לד'.
ד' הוא נוסע ותיק ומיומן. קפדנותו גם גורמת לכך שאינו משאיר שום פרט ליד המקרה, בוודאי לא את שאלת המלון שבו יתאכסן עם רעייתו ושני ילדיהם הקטנים. כך נהג גם בעת שביקש לנפוש עם בני המשפחה באי קורפו שביוון. באמצעות חברת נסיעות מוכרת הזמין מלון מסוים, הסמוך לחוף הים. טיפולה של נציגת השירות, הוא מעיד, היה מעולה, ותוך ימים אחדים הודיעה לו כי המלון אישר את ההזמנה. לאחר מכן קיבל שובר המיועד למלון זה, וכן אישור על נסיעות משדה התעופה אל המלון ובחזרה.
מה רבה היתה איפוא אכזבת בני המשפחה כאשר עם נחיתתם בקורפו קידמה את פניהם נציגת סוכנות תיירות מקומית העובדת בשיתוף פעולה עם החברה הישראלית, והודיעה להם כי הם ייאלצו להתגורר במלון אחר, הנמצא בתוך העיר.
נאלצו לשכור מכונית
הם מחו על כך, והודיעו לה כי הזמינו מלון באזור הנופש, סמוך לשפת הים, ולא בעיר. או אז התקשרה הנציגה למלון המקורי, ושם נמסר לה כי יש להם שני חדרים ללא מזגן וללא מרפסת, וזאת בעיצומו של קיץ. למרות כעסם החליטו א' ורעייתו לנסות אפשרות זו.
ברגע שהגיעו לשם הבינו, כי מה שהוצע להם הוא שני חדרים עלובים, לא מאווררים ומחניקים. בלית ברירה נאלצו להסכים לעבור למלון בעיר. את עלות הנסיעה הזו (25 אירו) מימנו מכיסם, מפני שהנציגה אמרה שיש לה אישור רק לנסיעה אחת – משדה התעופה למלון – וזו כבר נוצלה.
מעבר לעוגמת הנפש, מספר א', השינוי הזה גם עלה להם לא מעט כסף. עקב מיקומו של המלון נאלצו לשכור מכונית ל-4 ימים על מנת שיוכלו להגיע בכל פעם מהעיר אל חוף הים, הוצאה שהסתכמה בכ-120 דולר.
עוגמת נפש והתמרמרות, זו היתה מנת חלקנו, מסכם א'.
עם שובם ארצה כתב לחברת הנסיעות, וביקש פיצוי צנוע על כל מה שאירע ועל ההוצאות שהוציאו – 200 דולר.
השיבו לו אחרי חודשיים
חברת הנסיעות השיבה לו רק כעבור יותר מחודשיים. הם אמנם התנצלו על העיכוב, אך מעבר לכך לא היו מוכנים ללכת לקראתו. בתמצית, כתבו לו כי המלון שבו הוזמנו עבורם חדרים ביצע רישום יתר; במקרה כזה רשאים הסוכן המקומי או המלון להעביר את התייר למלון אחר; לא יוחזרו להם דמי המונית מהמלון המקורי למלון החלופי – מפני שכל הנסיעה הזאת בוצעה בגללם.
ולאור כל זאת, ו"מאחר והינכם לקוחות חשובים לחברתנו", הוחלט להעניק להם זיכוי של 5% בנסיעה עתידית בחברה-האם של סוכנות הנסיעות שבה נרכשה החבילה. אבל – כל זה יהיה בתוקף משך 8 חודשים בלבד, ואי-אפשר יהיה לנצל זיכוי זה בחגים ובתקופות של מבצעים.
א', כמוהו כצרכנים רבים שנתקלו במצבים דומים, החליט שלא לכלות את ימיו בהגשת תביעות נגד החברה על מנת לזכות בפיצוי נאות על החופשה שהתקלקלה ועל ההוצאות שהוציא. ולא שההוצאה הזאת, כ-750 שקל בסך הכל, קלה בעיניו. הוא פשוט לא רצה יותר להתרגז.
טעם רע
אבל כל זה רק מחדד את היחס המזלזל שקיבל מהחברה. כדאי אולי שהחברה תדע, שכבר יש פסיקה הקובעת את אחריותה של סוכנות נסיעות לפצות במקרה של העברת תייר ממלון למלון עקב רישום יתר.
זאת ועוד: הצעת פיצוי הקושרת את הצרכן בצווארו אל חברה שכבר פגעה בו, ועוד כזו המלווה בשלל מגבלות על מימושה, מותירה אצל כל צרכן סביר טעם רע. סביר איפוא שישתף גם אחרים במצוקתו ובכעסו, וכך תפסיד החברה לקוחות פוטנציאליים. זו דרך שיווק משונה משהו.
הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות