לצאת מהלחץ בעבודה

לחצים במקום העבודה עלולים להזיק לנו נפשית וגם פיזית. העומס מלחיץ, הבוס מנדנד והלקוחות מעצבנים. כך נתמודד עם גורמי הלחץ הגדולים ביותר

כ-40 אחוז מהעובדים באמריקה מדווחים שהמישרות שלהם מלחיצות "מאוד". או מלחיצות "במיוחד", כך עולה מנתוני המוסד לבריאות ובטיחות בעבודה בוושינגטון. לחץ במקום העבודה יכול לגרום למגוון בעיות, כולל כאבי ראש, נדודי שינה, דיכאון, לחץ דם גבוה, כאבי שרירים, חוסר תיאבון, תשישות ועצבנות. אנשים שסובלים מלחץ בעבודה (נשים נוטות יותר לסבול ממנו ב-60 אחוז, לעומת גברים) מחסירים ימי עבודה פי ארבעה לעומת אנשים שסבלו ממחלות ופציעות הקשורות בעבודה.

המקור העיקרי ללחץ הוא הידיעה שיש לנו שליטה מועטה בלבד על מה שקורה במקום העבודה. לא משנה עד כמה נתאמץ, אין לנו שום השפעה על המצב הכלכלי, נחישותם של הקולגות או הפכפכותם של המנהלים. "אנשים שמרגישים חוסר שליטה הם הלחוצים ביותר", אומרת ד"ר ברברה ריינהולד, מחברת הספר "החופש להצליח" ומנהלת בית הספר לפיתוח קריירה באוניברסיטת "נורתהמפטון".

כשהלחץ בעבודה גובר, הגוף משחרר לתוך מחזור הדם שלנו הורמונים שמגבירים את מתח השרירים, לחץ הדם וקצב הלב. שילוב הגורמים האלה, שנקרא "תגובת להילחם או לברוח", אינו גורם לצרות מיוחדות אם הוא מופיע רק פה ושם. אבל אם אתם לחוצים כל הזמן, וגופכם נמצא במצב "כוננות אדומה" קבוע, הסיכון שלכם ללקות במגוון מחלות רק עולה וגובר. האם אתם כל כך הרוסים מהעבודה, שכמעט מתפוצץ לכם עורק רק מלחשוב עליה? לפניכם כמה טיפים שיעזרו לכם להתמודד עם גורמי הלחץ הנפוצים במקום העבודה.

 

הפחד מאובדן מקום העבודה

 

גלי פיטורים, כלכלה חלשה ובורסה לא יציבה הם סיבות טובות לדאגה. הקביעות כבר לא קיימת יותר משום מקום.

 

- מה זה עושה לנו?

 

לנשים יש פחד גדול מכישלון, אומרת ד"ר אליס דומאר מבית הספר לרפואה באוניברסיטת "הרווארד".

הפאניקה מאובדן מקום העבודה מעצימה את הפחד מכישלון ושניהם גורמים לירידה בהערכה העצמית, לחרדה ולסימפטומים פיזיים כמו התקפי אימה, לחצים בחזה והפרעות במערכת העיכול.

 

- איך מתמודדים?

 

דאגו לכך שהבוס יידע מה אתם שווים: בתקופות פיטורים, ההנהלה תעבוד קשה בשמירה על העובדים המצטיינים, אבל הם לא יילחמו עבורכם אם לא יידעו מהי תרומתכם לעסק. "רוב האנשים מניחים שהמנהל שלהם יודע מה הם עושים", אומרת מרג'ורי ברודי, יועצת ניהול מפילדלפיה. אבל לרוב המנהלים לא יודעים כלום. כדאי לפגוש את המנהלים פעם בחודש ולעדכן אותם בפעולותיכם במהלך התקופה. אם אי אפשר לדבר איתם פנים אל פנים, שלחו להם מכתב בכל חודש.

אל תחכו לפיטורים כדי לחפש הזדמנויות אחרות: "הפעילו כמה קשרים", אומרת ד"ר ריינהולד. עכנו את קורות החיים, איספו מידע על חברות שאתם מעריכים והיפגשו עם אנשים שיוכלו לעזור לכם במציאת עבודה חדשה. ואז, אם אכן תפוטרו לא תיאלצו להתחיל מאפס. חוץ מזה, לא תחושו "תקועים" בעבודה כשתדעו שיש לכם אופציות נוספות.

 

יותר מדי עבודה, פחות מדי זמן

 

בגלל כל הצמצומים, אותה כמות עבודה מתחלקת עכשיו בין פחות אנשים. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לנו לבצע את העבודה בכל מקום שיידרש. עבור רבים, עומס העבודה הוא סיבה להגיע לעבודה מוקדם יותר, להישאר מאוחר יותר לעבוד בהפסקות הצהריים ובסופי השבוע ולהביא עבודה הביתה.

 

- מה זה עושה לנו?

 

עומס יתר בעבודה עלול לגרום נזק גופני כמו חוסר שינה (במיוחד אם שותים הרבה קפה או קולה), כאבי צוואר, כאבי ראש ועייפות. העומס גוזל מכם זמן שיכולתם להקדיש לפעילות גופנית או לתזונה נכונה, וגם אין לכם זמן ל"מזון רוחני" כמו מנוחה, חברים ומשפחה, פעילות קהילתית, מדיטציה והתפתחות רוחנית. כשאתם נמצאים כל הזמן בעבודה, החיים שלכם מאבדים את האיזון", אומרת ד"ר דומאר. "זה פשוט לא בריא לגוף ולנפש".

 

- איך מתמודדים?

 

לדבר עם הבוס: "אם הבוס מבקש מכם לבצע פעולה שאין לכם זמן עבורה, אתם צריכים להגיד: 'זה מה שאני עושה עכשיו. מה יותר חשוב לך? האם עליי לעזוב מה שאני עושה עכשיו או להמשיך בעבודה שאותה אני מבצע?" אומרת היועצת ברודי. "מה שקורה בדרך כלל הוא שאנחנו לוקחים על עצמנו הכל בלי שאלות, ואז אנחנו לחוצים ומתוסכלים". כשתשאלו את המנהל באיזו עבודה להתרכז, אתם מעניקים את התחושה שיש לכם שליטה על עומס העבודה שלכם.

כיתבו בדיוק מה אתם עושים בשבוע עבודה: ואז חפשו "גונבי זמן". אי מיילים, שיחות טלפון, דואר, הפרעות של קולגות ופגישות אוכלים לכם את הזמן שלו אתם זקוקים לביצוע מטלות חיוניות.

התייעצו עם קולגות: היפגשו עם קולגות שמבינים את העבודה שלכם וערכו סיעור מוחות בנושא ייעול תהליכי עבודה וחיסכון בזמן.

 

חוסר נוחות ומתחים בעבודה

 

מהדורות חדשות מלחיצות, וגם הטרדות מיניות, לקוחות מעצבנים, קולגות עם סכינים ארוכות או כאלה שלא יודעים את העבודה, מנהלים חסרי מנוח – כל אלה יכולים לגרום לכם להרגיש חסרי אונים ופגיעים.

 

- מה זה עושה לנו?

 

תחושת חוסר ביטחון בעבודה עלולה להעלות את לחץ הדם, מתח השרירים וקצב הלב. פחד וחרדה כרוניים מביאים לבעיות נפשיות כמו חוסר מנוחה, דיכאון, התקפי אימה ותסמונת פוסט טראומטית.

 

- איך מתמודדים?

 

מעריכים את החרדות: נסו להפריד בין דאגות רציונליות, כמו חשש מבוס בלתי יציב, לבין פחדים מאירועים בעלי סבירות נמוכה, כמו טרור ביולוגי, נניח. למשל, אם אתם עובדים בשירות לקוחות בכלבו, עימות עם קונים עצבנים הוא גורם לחץ סביר יותר מאשר רעידת אדמה. אחרי שמבררים לאילו דאגות יש יותר בסיס במציאות, אפשר לעבוד עם חבר או מטפל ליצירת אסטרטגיות של התמודדות עם מצבים בעלי הסתברות גבוהה יחסית.

לא מתבודדים: "למערכות יחסים בעבודה יש ערך עצום", אומרת ריינהולד. כדאי מאוד לטפח מערכות תמיכה וקולגות שהם גם חברים. תעבדו על זה. גם בעבודה, לא טוב היות האדם לבדו.