תשתמשו בראש שלכם. על פחד ומצבי לחץ

חוסר בשעות שינה, מחשבות שמתרוצצות בראש על 'מה יהיה', לחץ לקראת הרגע המכריע ופחד משתק בזמן אמת. אריק זאבי על המשותף בין בחינות באוניברסיטה לתחרויות ספורט, וכיצד מתמודדים עם הבעיה

אלפי סטודנטים נמצאים בימים אלו בעיצומה של תקופת המבחנים - תקופה המתאפיינת בלילות נטולי שינה, כמויות בלתי סבירות של קפה שחור ולחץ מטורף באופן כללי. מלבד עניין הקפה, קיים דמיון רב בין בחינות לתחרויות ספורט: בשתיהן אתה נדרש להגיע למקסימום יכולת ברגע מסויים ושתיהן בעלות השפעה מכרעת על עתידך (מי יותר ומי פחות). ההבדל המהותי בין השתיים הוא שבעת בחינה, ההתמודדות היא בעיקר פנימית בעוד שבתחרות ישנו אלמנט נוסף ולא צפוי בדמות היריב.

מדוע אנשים כל כך מפחדים מבחינות או מתחרויות? מדוע אנשים מכל השכבות, משני המינים ובכל הגילאים, מתחילים לפתח סימפטומים שונים ומשונים ככל שמתקרבים למועד של בחינה או תחרות חשובה? התשובה היא בעיקר - פחד. פחד לא רציונאלי, אשר מנטרל את ההגיון ואת היכולות אותן אנו אמורים להביא לידי ביטוי.

במהלך הקריירה הזדמן לי להיתקל בלא-מעט ספורטאים אשר חששו מאוד מתחרויות. אותם ספורטאים היו מציגים באימונים יכולת ברמה הגבוהה ביותר, אבל בתחרות לא היו מצליחים להפיק מעצמם יותר מאשר יכולת עלובה, אשר לא התקרבה לפוטנציאל האמיתי שלהם. כל זה קורה, כאמור, בגלל הפחד.

הפחד בא לידי ביטוי במספר אופנים: חלק מהאנשים מגיבים אליו באפאתיה ובאדישות למצב. למעשה הם כבויים, אינם מסוגלים להגיב מהר להתרחשויות ומוחם בעצם עובד ב'ניוטרל'. מאידך, ישנם אחרים שהפחד גורם להם לדריכות יתר. הם מגיבים בעצבנות לכל פיפס, עירניים לחלוטין וברוב המקרים אינם מסוגלים להירדם בלילה ואף לא להכניס דבר מאכל לפה. מצב זה גורם בסופו של דבר לעייפות נפשית ופיזית גדולה משום שהגוף אינו מסוגל להישאר בדרגת עירנות כה גבוהה למשך זמן רב.

ולבסוף יש את החבר'ה שעליהם הפחד והלחץ (שהולכים יחד) משפיעים בצורה הקשה ביותר. ספורטאים אלה, בהגיעם לתחרות, הופכים ל'משותקים' בלא יכולת לחשוב או לפעול. לאלה אין למעשה מה לחפש בספורט מקצועני שכן דרגות הלחץ הגבוהות ברמות הבינלאומיות הנן מעל ליכולתם.

בתור סטודנט נתקלתי לא אחת בתופעות אלו גם לפני מבחנים אך דרגות הפחד היו, כמובן, פחותות מאלו של אותם ספורטאים שתיארתי. למה זה,בעצם, קורה? אחת הבעיות היא שאנשים כל הזמן חושבים "מה יהיה אם", או "מה יגידו כש...". המחשבה האובססיבית וחסרת התועלת הזו גורמת בעיקר לירידה ביכולת ובאובדן המוטיבציה. הפחד, כאמור, משתק.

לפחדים אלה יש פיתרון פשוט - לחשוב בצורה רציונלית יותר. אתם צריכים לשאול את עצמכם שאלות שכביכול נראות בנאליות, אך למעשה חשובות מאוד. שאלות אשר התשובה עליהן היא טריוויאלית ואינה משתמעת לשתי פנים, לדוגמה: האם וכיצד המחשבה על הכישלון עוזרת לי להצליח? האם בזה שאני חושב על מה יקרה אחרי, אני משיג משהו? איך הפחד או חוסר השינה, או העובדה שאני לא אוכל כלום כל היום, יעזרו לי ללמוד או להתחרות טוב יותר?

שאלות אלה יעזרו לכם להבין ש"השד" אינו כל כך נורא ושאחרי הכל מדובר, למעשה, בסך הכל בבחינה, כמו עשרות בחינות שכבר עברתם בחייכם. אל תנסו להאדיר את חשיבותה של אותה בחינה (לפחות לא באופן מוגזם) או לייחס לה משמעויות גדולות מעבר למה שהיא באמת. מדובר בבחינה ותו לא.

חשיבה חיובית כמו זו תפחית מכם את הלחץ הרב ותשפר את ביצועיכם ברגע האמת, אך כמו בכל דבר, גם על זה צריך להתאמן. אתם צריכים להפוך את מוחכם לכלי הכי חזק שלכם, לנסות להגיע למצב שאתם יכולים לשכנע את עצמכם כמעט בכל דבר. זה נעשה על ידי דיאלוג בלתי פוסק עם עצמכם ובשכנוע עצמי, שעם הזמן רק ילך ויתחזק.

תאמינו לי, אחרי עשרות כשלונות, מאות תחרויות ולא מעט רגעי משבר, אני נמצא היום במצב שבו אני מסוגל להתגבר על כל פחד וחשש שיקרה לפני. אין זה אומר שאני לא מפחד או לא נלחץ מדבר - אני כן - אך ביכולתי להסיר את הפחד ולהתגבר עליו בעזרת אימון בלתי פוסק של הראש והצבת אתגרים ויעדים חדשים.