הקיצוצים שנעשו בשנתיים האחרונות בקצבת הבטחת הכנסה, בקצבת ילדים, בהטבות הנלוות לקצבת הבטחת הכנסה ובסיוע בשכר דירה, תוביל משפחות רבות, המקבלות הבטחת הכנסה, לירידה אל מתחת לרמת הצריכה האלמנטרית. כך קובע דו"ח של מרכז אדוה, שערכו ד"ר שלמה סבירסקי ואלון אטקין.
לדבריה המחברים, המכה הקשה ביותר תהיה בסיכויי הילדים: להיות מוזנים כראוי, להיות בריאים, לבקר באורח סדיר בבית ספר, להשלים את חוק לימודיהם ולפלס לעצמם דרך אל הזרם המרכזי של החברה הישראלית.
מסקנות אלה מתבססות על ניתוח ההכנסות וההוצאות של משקי בית שקיבלו הבטחת הכנסה בשנת 2001, לפני הנהגת הקיצוצים האחרונים ב-2002 וב-2003.
בשנים 2002 ו2003- קיצצה ממשלת ישראל את קצבאות המוסד לביטוח הלאומי. הקיצוץ הגדול הראשון היה ב"חומת מגן כלכלית" באפריל 2002, והשני, ב"תוכנית להבראת כלכלת ישראל" במרץ 2003. הקיצוץ הדרסטי ביותר היה בקצבת הבטחת הכנסה – אך קיצוצים משמעותיים נעשו גם בקצבאות אחרות, ובהן קצבת ילדים. כמו כן קוצצו סעיפי סיוע נוספים, ובהם הסיוע בשכר דירה. חלק מהקיצוצים נכנס לתוקף בחודש יולי 2003.
הבטחת הכנסה היוותה 38% מההכנסה
על פי מחברי הדו"ח, הנתונים מלמדים כי קצבאות ותמיכות היוו 70% מכלל ההכנסה ברוטו של משקי בית אלה. בתוך זה, קצבת הבטחת הכנסה היוותה 38% מכלל ההכנסה ברוטו, וקצבת ילדים – 16%.
במשקי בית אלה, ההוצאה על מזון, דיור וביגוד היוותה 62% מכלל ההוצאה הכספית לתצרוכת – לעומת 47% במשק בית ממוצע ו-51% במשק בית בעשירון החמישי. ההוצאה על מזון הגיעה ל-30% מכלל ההוצאה, לעומת 21% במשק בית ממוצע ו-23% במשק בית בעשירון החמישי.
במשקי בית אלה המקבלים הבטחת הכנסה, ההוצאה לנפש סטנדרטית נמוכה באופן משמעותי בהשוואה למשק בית ממוצע ולמשק בית בעשירון החמישי – בכל סעיפי ההוצאה:
ההוצאה לנפש סטנדרטית על מזון נמוכה ב-22% מזו של משק בית ממוצע, וב-16% מזו של משק בית בעשירון החמישי; ההוצאה לנפש סטנדרטית על אחזקת הדירה ומשק הבית נמוכה ב-46% מזו של משק בית ממוצע וב-35% מזו של משק בית בעשירון החמישי; ההוצאה לנפש סטנדרטית על הלבשה והנעלה נמוכה ב-30% מזו של משק בית ממוצע וב-16% מזו של משק בית בעשירון החמישי; ההוצאה לנפש סטנדרטית על בריאות נמוכה ב-52% מזו של משק בית ממוצע וב-45% מזו של משק בית בעשירון החמישי; ההוצאה לנפש סטנדרטית על חינוך, תרבות ובידור נמוכה ב-56% מזו של משק בית ממוצע וב-43% מזו של משק בית בעשירון החמישי; ההוצאה לנפש סטנדרטית על תחבורה ותקשורת נמוכה ב-72% מזו של משק בית ממוצע וב-63% מזו של משק בית בעשירון החמישי.