כמה קל להתאהב באופטיה. מבט אחד מחלון האוטובוס המגיע מנמל התעופה אל רחובה הראשי מספיק כדי להבין שמדובר בפנינת נופש מיוחדת. זה הבניינים המרשימים, הצמחיה העשירה, חופי הרחצה הצלולים, הניקיון מאיר העיניים. לקנא.
איגיניו סקראפה, איש עסקים מהעיר רייקה הסמוכה, הוא שבנה את אופטיה. אם לא הוא, ספק אם מישהו מבחוץ היה שומע על כפר הדייגים הקטן הזה במערב קרואטיה, שהפך לאחד מאתרי התיירות הפופולריים והיפים ביותר באירופה.
תחילתה של אופטיה בכנסיה על שם הקדוש יעקב, שנבנתה על שפת הים באזור בו היו מספר כפרי דייגים. זה היה בתחילת המאה ה-15. בשנת 1844, כשנסללה דרך בין רייקה, היום אחת הערים הגדולות בקרואטיה, לבין אופטיה, הגיע אליה אותו איגיניו סקראפה. הסוחר העשיר התאהב בעצי הערמונים ועצי הדליה (הייחודיים לאזור אופטיה) והחליט לבנות לאשתו בית נופש, ממש צמוד לכנסיה. הוא קרא לבית 'וילה אנגיולינה', על שמה, והקים מסביב גן מדהים, אליו הביא פרחים וצמחים מארבע קצוות תבל.
סקראפה בעל הקשרים הענפים החל להזמין לבית הנופש אורחים חשובים, בהם בני משפחת הקיסרות האוסטרית, אצילים מרחבי אירופה וגם עשירים לא מעטים. אלה התאהבו במקום, רכשו בו אדמות ובנו לעצמם וילות וארמונות לאורך קו החוף. מזג האוויר הנפלא באזור (ממוצע של 21 מעלות בקיץ ו-7 מעלות בחורף) הפך אט אט את אופטיה גם לעיר קיט למי שרצה לברוח מהחורף הקר בצפון אירופה.
תוך זמן קצר יצא שמה למרחוק ועם המבקרים בה נמנו הסופר אנטון צ'כוב, המלחין גוסטב מאהלר ובני משפחת האצולה של הקיסרות האוסטרית. אליהם הצטרפו טובי הארכיטקטים של אותה תקופה, שהתחרו ביניהם על בניית בתים יפים יותר ויותר, רובם בסגנון וינאי. בין היתר הם גם דאגו לבנות במקום בזיליקה יפהפייה, מרכז מרפא ומבני ציבור נוספים כמו בית משפט, בית עירייה ובתי מלון. הראשון בהם, מלון קברנר, הוקם ב-1884 על חוף הים, צמוד לוילה אנגיולינה. עד היום הוא נחשב למלון פופולרי מאוד בקרב האורחים המגיעים מרחבי אירופה.