חם היה בצהריים (יום ד') בכנסת - וגם מחוצה לה: במליאה עוררה קבוצה של אמהות חד הוריות סערה, לאחר שיצאה בהפגנתיות במהלך נאומו של השר מאיר שטרית, במהלך הדיון בעניינן. מחוץ למשרד האוצר הפגינו מאות נשים וילדיהן נגד קיצוץ הקיצבאות.
קבוצה של כ-40 אמהות שהו במשכן הכנסת בצהריים, כאורחיה של חברת הכנסת ענבל גבריאלי מהליכוד. הנשים הוזמנו לדיון שעסק בהצעתה לסדר של ח"כ גבריאלי בנוגע למצוקתן. האמהות ישבו והאזינו בשקט ביציע הציבור, אולם משעלה לדוכן השר במשרד האוצר מאיר שטרית והחל להציג את עמדת הממשלה בנושא - הביעו זעם, קמו על רגליהן ועזבו את המקום בטונים רמים כשהן מגדפות את שטרית ושר האוצר נתניהו.
בכנסת פרצה סערה. האמהות הוצאו על ידי אנשי משמר הכנסת מחוץ למשכן, כשהן צועקות: "הדיון הוא אחיזת עיניים ובילבולים שלא ייצא מהם כלום". חברי הכנסת רן כהן וענבל גבריאלי ניסו להרגיע את הרוחות, אולם "חטפו" ביקורת מהאמהות.
"את באת מבית עשיר, הצבעת בעד הגזירות. עכשיו מאוחר להתחרט", זעקה לעברה אחת הנשים. "אני עובדת מגיל 16 ומבינה את המצוקה שלכם", השיבה ח"כ גבריאלי. ח"כ רן כהן הודיע כי יבקש דיון דחוף בנושא בוועדת הכספים. המהומה נמשכה זמן רב, עד שנרגעו הרוחות.
מחוץ לאוצר: אמהות וילדיהם הפגינו
וגם בחוץ נמשכה המחאה: כמה מאות נשים צעדו מגן סאקר שבירושלים לעבר אוהל המחאה שהקימו האמהות החד-הוריות מול משרד האוצר. לצדן צעדו גם נציגי נעמ"ת וויצ"ו. הצועדות, שהגיעו מכל רחבי הארץ, נשאו בידיהן בלונים ושלטים, בהם נכתב: "ממשלת ישראל שונאת נשים", "עבודה יזומה – עבודה בעיניים" ו"למען ילדינו - אל תפגעו בהכנסותינו".
שולה סטמקר הגיעה לירושלים עם בתה בת-אל, בת עשר וחצי. "פגעו לי בהכנסה", היא אומרת. "אין לי עבודה, פיטרו אותי. יש לי ארבעה ילדים, אני מקבלת מזונות של 1,500 שקלים והבטחת הכנסה של 600 שקלים. במה אני אמורה לשלם? כמה אפשר לצמצמם? הילדים שלי אומרים לי כל הזמן, 'אמא תקני לי', אבל אין לי כסף. אמא צריכה לעשות הכל למען הילדים שלה, אבל ב-600 שקלים אני לא יכולה לתת להם כלום".
"אם אמא לא תביא פרנסה, איך נאכל? איך נחיה?" שואלת בת-אל הקטנה, כשבידה שלט עם כתובת "אסור לפגוע באמא". שולה מביטה בה בעצב, ואומרת: "ילד לא יכול להבין שאין אוכל, שאין כסף".
"אני אשה עובדת, חולת סוכרת", אומרת אילנה יופיטר, רווקה מדימונה המגדלת את בתה לבדה. "הפגיעה בהבטחת ההכנסה פגעה בי. אני חייה מ-2,200 שקלים ויש לי שתי בנות, נופר בת 12 וירדן בת שבע וחצי. בביטוח הלאומי אמרו לי להפסיק לעבוד, כי כאשר ראו שאני עובדת הורידו לי 300 שקלים".
"נופר רואה את כל החברים שלה ורוצה להתלבש כמוהם", ממשיכה אילנה. "אבל אני לא יכולה לתת לה כלום. אני פוחדת שבסוף היא תיאלץ למכור את גופה".
אילנה מספרת שהלכה לעובדת הסוציאלית וביקשה שיכניסו את בנותיה לפנימייה, "כך שלפחות יהיה להן מה לאכול". אלא ששם נאמר לה שאין לכך תקציב. "הבנות שלי רואות אותי כל הזמן בוכה. אני כל הזמן אומרת להן, 'תחסכו במים, בחשמל, בטלוויזיה'. לא הבאתי ילדים לעולם כדי שהם יסבלו". ירדן מחבקת את אמהּ בחוזקה, ואומרת: "אמא בוכה הרבה. אני רוצה שיהיה לה כסף".
"איך אפשר לחיות ככה?", שואלת אילנה. "אני חולה וזקוקה לתרופות. אני כבר לא יודעת איפה לשים את הראש שלי. אני לא רוצה להיות מיליונרית, רק זקוקה לאוכל לי ולילדיי".
"המשטרה הרימה אותנו מהחושך. ביבי החזיר"
רחל ירושלמי מהקריות, אם חד-הורית לארבעה ילדים, נאלצת להסתדר עם 2,400 שקלים לחודש. בעלה, היא מספרת, יושב במעצר בשל עבירות אלימות במשפחה. היא מפנה אצבע מאשימה לעבר שר האוצר: "המשטרה הרימה אותנו מהחושך, וביבי החזיר אותנו לחושך".
רחל אומרת כי הייתה רוצה לחיות בכבוד. אלא שבמצבה העגום, היא מוכנה למחול על כבודה: "ביקשתי מבני החייל שיוריד את הכומתה הצבאית שלו וילך לקבץ נדבות בתחנה המרכזית. אין לי כלום לתת לו".
לזהבה כהן, אשה חולה מבאר-שבע, יש שלושה ילדים, שניים מהם משרתים בצבא והשלישית נכה בכיסא גלגלים. את שלושתם היא מגדלת עם 2,000 שקלים בלבד לחודש. "אני צריכה כסף לתרופות עבורי ולניתוחים עבור הילדה. אין לי איך לשלם את החשמל והמים. כשלבת שלי נגמרים החיתולים, אני מבקשת מבית הספר שייתן לי. ביבי כל הזמן אומר שהוא יתן מקומות עבודה, אבל פשוט אין עבודה".
אילנה אזולאי, שצעדה במשך ארבעה ימים עם בנה הנכה יוסי מערד לירושלים, מחכה לשובו של ראש הממשלה מאירופה. "אנחנו מחכים לשרון. הוא יצטרך לשמוע אותנו, כי אין לנו עם מי לדבר. המצב בבית 'על הפנים'. אין לא חשמל, לא גז, כלום. הכל מנותק. אני מתכוונת להישאר פה עד הסוף, ואם יהיה צורך, גם נחריף את ההפגנה ונשבות רעב".