שמתם לב שבשנים האחרונות הלחם האחיד, פאר היצירה הישראלית הולך ונכחד מהמדפים. נכון, במכולת השכונתית עוד תמצאו אותו, אבל כל סופר-מגה-אקסטרה-שופ מתהדר בפינת אפיה עם ריחות מפתים ("לחמניות חמות, אני חוזר, לחמניות חמות יצאו זה עתה מפינה האפיה, לחמניות עם שומשום, אני חוזר, לחמניות עם שומשום…") שלא לדבר על הבוטיקים ללחם שנפתחים תחת כל עץ רענן - אם אין לכם בבית לחם שאור עם עגבניות מיובשות וסובין - אתם מה-זה לא בעניינים.
בסך הכל מדובר בתופעה מבורכת, תרבות לחם היא דבר שיש להוקיר ולכבד, במיוחד אנשים כמוני שיכולים לחיות על פחממות בצקיות, אבל שמתם לב כמה הדברים האלה עולים? לחם "אומנותי" הכי פשוט עולה לפחות 15 שקלים, הלו? 15 ₪ בשביל כיכר לחם?
ולכן החלטתי לפתוח בקמפיין להחזרת הלחם האחיד לאופנה: הוא טעים (במיוחד כשהוא טרי מאוד, עם חמאה), הוא גדול יותר מכל לחמי השאור עם הזיתים ועשבי התיבול (ויכול להאכיל משפחה שלמה) והוא זול, רבותי, מדובר באחד המוצרים שהממשלה עדיין מסבסדת עבורינו - אז למה שלא ננצל את זה?
ויש גם ערך מוסף אומנותי:
בספר של מאיר שלו "בביתו במדבר" יש סנדוויץ אחד מפואר שמלווה את הסיפור כולו, מדובר בארוחה של אברהם הסתת ובסנדוויץ המורכב מכיכר לחם שלמה שבתוכה מתחבאים המון דברים טובים. אברהם יושב על הלחם הזה מהבוקר עד ארוחת הצהריים . מאז שקראתי את הספר הזה, כבר לפני כמה שנים טובות, הסנדוויץ לא עוזב אתי, מדי פעם אני מכינה אותו ונתקפת געגועים לתקופה שבכלל לא הכרתי.
כיכר סתתים
לא בדיוק, אבל כמעט כמו בספר:
נזדקק ל:
1 כיכר לחם אחיד (2.40 ₪)
250 גרם (חבילה) גבינה בולגרית (10.20 ₪)
2 עגבניות בשלות, פרוסות (0.5 ₪)
1 בצל אדום, פרוס לטבעות (0.5 ₪)
1 צרור עלי רוקט (5.80 ₪)
חופן זיתים קצוצים
3 כפות שמן זית
3 כפות חומץ בלסמי
מלח ופלפל
וכך עושים:
חותכים את ה"נשיקה" של הלחם ושומרים בצד, בעזרת היד מרוקנים את התוך הרך של הלחם ושומרים בקערה, נזהרים שלא לגרד יותר מדי את הקרום, כדי שלא יקרע.
עכשיו מתחילים לסדר את ה"בפנים" של הלחם: השכבה הראשונה היא של העגבניות ואחריה מניחים את הבצל ומעליו את הגבינה. אפשר לפורר את הגבינה ואפשר להניח אותה בפרוסות, חשוב לנסות ולהניח שכבות אחידות (כן, זה אומר לדחוף את היד ממש לתוך הלחם). ממשיכים עם הרוקט והזיתים.
את ה"לבן" של הלחם שהוצאנו נפורר ונספיג בשמן זית, חומץ בלסמי, מלח ופלפל - ונחזיר אותו לתוך הלחם (כמה שנכנס).
את כיכר הלחם המומלאת נסגור עם הנשיקה, נעטוף בנייר אלומיניום (שהמיצים לא ינזלו החוצה) ונמעך היטב. איך מועכים? הכי טוב זה לשבת על הלחם יום שלם. אבל כיוון שרובינו אנשים עסוקים שלא יושבים יום שלם במקום אחד - נסתפק במשקולות. נניח את הלחם בין שני קרשי חיתוך ונערים מעליו ספרים או חפצים כבדים אחרים. נשאיר אותו ככה לפחות 5 שעות. לפני ההגשה אפשר להכניס את הכיכר לתנור לחימום זריז.
סה"כ: 19.40 ₪
כיכר לחם ממולאת בפטריות וגבינה - תחשבו על זה כעל סמבוסק ענקי בלחם.
נזדקק ל:
1 לחם אחיד (2.40 ₪)
1 בצל גדול קצוץ (0.5 ₪)
1 סלסלת פטריות שמפיניון טריות, פרוסות (8.40 ₪)
200 גרם גבינה צהובה פרוסה (8 ₪)
3 כפות שמן זית
מלח ופלפל
וכך עושים:
כמו במתכון הקודם - מרוקנים את הלחם ושומרים את התוך בצד, מטגנים את הבצל והפטריות בשמן הזית, עד שהפטריות מתחילות להפריש נוזלים, מורידים מהאש ומסננים את הנוזלים לתוך הכלי בו שמרנו את שאריות הלחם. מרפדים את הלחם בשכבה של גבינה צהובה, יוצקים מעליה מחצית מתערובת הפטריות, מניחים עוד שכבה של גבינה, מפזרים מעליה את הלחם הספוג, מעליו עוד שכבה של פטריות ומסיימים בעוד גבינה. סוגרים את הלחם ומועכים (כמו במתכון הקודם). לפני ההגשה מחממים, כך שהגבינה תימס ו"תנזול" לתוך המילוי.
סה"כ: 19.30 ₪
עוגת הבחינות של יעל
עוגת פירות מעולה לניצול שאריות ובכלל, מדובר בעוגה הכי קלה והכי סובלנית לטעויות שתמצאו בסביבה
נזדקק ל:
1/2 ק"ג נקטרינות או תפוחים או שילוב של שניהם (4.50 ₪)
1/4 1 כוסות סוכר
3 כפות אלכוהול מכל סוג
2 כוסות קמח תופח (חבילה קטנה = 2.90 ₪, אבל שימו לב שמדובר ב-2 כוסות, לא לשפוך את כל החבילה)
1/2 כוס שמן
1/2 כוס נוזל: מיץ, תה פירות, חלב - מה שבא
הכנה:
1. מקלפים וחותכים את הפירות לקוביות, בקערה א' מערבבים פירות, סוכר ואלכוהול ומניחים להם לנוח ביחד רבע שעה.
2. בנתיים מחממים תנור ל-180 מעלות.
3. בקערה ב' מערבבים קמח, שמן ונוזל. מאחדים את שתי הקערות ויוצקים לתבנית משומנת (גודל התבנית גם הא גמיש)
אופים כ-45 דקות, עד שהעוגה זהובה מלמעלה ויבשה מלמטה (מבחן הקיסם).
סה"כ: 7.30 ₪
אז מה היה לנו?
סך כל הארוחה: 46 ₪