דברי ימי הפחד מהלא נוגע חופפים את תולדות האנושות. לא צריך להצטייד במנות עודפות של דמיון כדי להעלות באוב את האדם הקדמון כשהוא משרך את רגליו ביער אפלולי, חשוף לפגיעת חיות רעות, אחוז השתאות מול המופע האורקולי השמימי שמייצרים ברקים ורעמים, נפעם ומבועת כשמפולת שלגים מאיימת לבלוע אותו. חיים קשים.
חלפו מיליוני שנה, האדם ברא אלים, אחר כך את אלוהים, אבל הזמן לא עשה את שלו והפחדים נותרו בעינם. חלוצי המדע, אנשי דת ופילוסופים ניסו להסביר את פשר איתני הטבע ולמתן את הבהלה האישית, אבל ההמונים המשיכו לחשוש מהתופעות החריגות בהן נתקלו ביום-יום ואימצו, מתוך פחד ובורות, מחוות מגוננות. הריטואלים האלה התיימרו לשלוט בכוחות הטבעיים והעל-טבעיים הפועלים על האדם ואף לנתב אותם לתועלתו. המומחים הגדולים בתחום היו מכשפים ורופאי אליל.
גם היום, כשסודות כדור הארץ מפוענחים והאדם כבר דרך על הירח, אמונות טפלות ופולחנים מאגיים עדיין רווחים בכל מקום בעולם. הם חוצים גבולות, תרבויות ומעמדות: באותו זמן שבן שבט פרימיטיבי במרכז אפריקה נוסך מים על הקרקע כדי לזרז ירידת גשם, פרופסור באוניברסיטה באנגליה מסנן קללה ונדרך לקראת יומו כשהוא מבחין בחתול שחור חולף ליד מכוניתו.
איך ומתי נולדו והתגבשו האמונות הטפלות הנפוצות גם היום?