הצניעי לכת

ילדות-זונות הן המראה של החברה שלנו. אם אמא שלהן מסתובבת עם פופיק, ציצים וחצי תחת חשופים - למה הן לא יכולות גם?

"אחיות בנות 13 ו-15 וחברותיהן בנות 14, 15 ו-16 נעצרו בחשד שעסקו בזנות. בחקירתן סיפרו כי 'בסך הכל רצו להרויח קצת כסף'", כך התפרסם כאן.

למרות שעל-פי אותו דיווח הורי הבנות היו ב"הלם מוחלט", אני לא ממש נפלתי מהכסא. בהחלט יתכן שהבנות האלה, כמוני, שמעו את אברי גלעד ("המילה האחרונה", גל"צ, 16.7) מגן על זכותן של נשים במצוקה למכור את גופן לכל מיני מטרות. ואם לא האזינו במקרה לתכנית הזו, ודאי יצא להן לצפות בדיון המאלף ב"פוליטיקה", שם טענו בלהט אנשי פרסום ונציגי חברות מסחריות ש"סקס מוכר", והגנו על זכותם להרוויח כסף מצילומי קטינות בסצנות פורנו.

אלא שבניגוד לעמדה הפמיניסטית-פונדמנטליסטית האוטומטית, נראה לי כי חלפו מזמן הימים בהם היה אפשר להאשים רק את הגברים בעניין הזה. עד כדי כך הרחקנו לכת שלגמרי בטוח להגיד היום שהזנות, בישראל החילונית והמתקדמת, הפכה להיות הביטוי הפמיניסטי האולטימטיבי. וכך, ילדות בנות כל הגילים, מודל הקיץ של האלף השלישי, יוצאות לרחוב לבושות ומצוידות להטריד מינית את העוברים והשבים.

במדינתנו הכמהה לפורנו בכבלים נוהגות הנשים להטיח בגברים טיעונים ביזאריים כמו "כל עוד גברים הם צרכנים של הזבל הזה... נשים אומללות יסחרו בגופן" (עירית לינור, "המילה האחרונה", כנ"ל), במקום לקחת את האחריות על עצמן. והאחריות, גבירותי הנאורות והפמיניסטיות, מתחילה באיך שאתן מתלבשות ואיך אתן מוכנות שהבנות שלכן יתלבשו.

נכון, נשים בדרכן הבלתי מתפשרת רוצות להתלבש כמו שהן רוצות, להתנהג איך שהן רוצות ולהתגרות כמה שהן רוצות – בלי שלאיזה גבר תהיה רשות לפרש את זה בדרכו הפרימיטיבית, ובכך הנשים, כפרטים, ניצחו. אבל ברמה של אווירה, תרבות ומוסר, אין ספק שכולנו הפסדנו.

ילדות-זונות שבכלל לא מבינות מה אנחנו עושים עניין מזה, הן המראה של החברה שלנו. אם אמא שלהן וכל האמהות שהן מכירות מסתובבות עם פופיק, ציצים וחצי תחת חשופים - למה הן לא יכולות גם? ואם מותר שיהיה כאן ערוץ פורנו, אז למה הן לא יכולות להרוויח את דמי הכיס שלהן בשידור חי?

לפמיניסטיות יש עניין קבוע בלהאשים את הגברים לדורותיהם בכל הרע שקורה להן, אבל לעצור את ההידרדרות בגופן (ממש) - זה הן לא מוכנות. וכך, דווקא הנשים החופשיות, החילוניות, המשכילות, העצמאיות, הפמיניסטיות, עם מסרים כפולים וערכים מבולבלים בכל מה שנוגע לנשיות, צניעות, יופי וגבולות, מדרדרות את האנושות אל עברי פי-פחת בכל מה שקשור ליחסים בין המינים, בכל המובנים האפשריים.

לא פחות חמור, כמובן, הוא יחס החברה הדתית-חרדית לענייני צניעות. הקיצוניות הזו, המתאפיינת ביותר "אסור" מאשר "מותר", ביותר "כיסוי" ופחות "חשיפה", סובלת מאותה תסמונת של התעסקות יתר בענייני הגוף, וגורמת לעיוותים וקלקולים משלה. וגם שם נוטות הנשים להיות מיישמות ההלכה האידיאולוגית. אלא ששם במקום לגלות טפחיים, הן מכסות שלושה. לא פחות חמור.