אתם שואלים, אנחנו עונים

למה הכלב מרים רגל כדי להשתין, מה היה קודם - הביצה או התרנגולת, מה ההבדל בין ביצה שאוכלים לבין ביצה שיוצא ממנה אפרוח, ואיך עובד מנוע מימן?

למה כלבים מרימים את הרגל כשהם משתינים? ולמה כלבים מסורסים לפעמים עושים את זה בכריעה, כמו הנקבות?

כל בני משפחת הכלביים, שזה זאבים, כלבים, שועלים, תנים, מסמנים את הנחלה שלהם בעזרת שתן. כאשר השתן יוצא החוצה, הוא סופג ריחות שמקורם בבלוטות שסביב הפין והעורלה, והריחות האלה אומרים לכל שאר הכלבים באיזור מי הכלב המסמן וגם מתי הוא סימן. יש התאמה בין רמות הטסטוסטרון, שזה ההורמון הזכרי, לבין הפרשת הריח, ולכן הריח מתגבר בעונת הרבייה.

גם החתוליים מסמנים את הטריטוריה שלהם, אבל אצלם הפין מופנה לאחור, ולכן הם רק צריכים להרים את הזנב ולרסס. לעומתם, מבנה הפין של הכלביים מאפשר להם להשתין רק קדימה או הצידה. לכן, כדי לסמן עצמים, על הכלב להרים את הרגל שלו, ולכוון. שימו לב: כלב זכר, לא משנה כמה השלפוחית שלו מלאה, לא יגמור את כל השתן במקום אחד. הוא יפזר שתן במשך כל מסלול הטיול שלו, על פני כל עמוד ועץ ושיח רענן, ואם אפשר איזה ג'אנט של ג'יפ – מה טוב.

לעומת הזכרים, הנקבות הכלביות משתינות בכריעה, ממש כמו ההבדל בין פוזת ההשתנה של נשים וגברים. גם גורים של כלבים משתינים בכריעה, כי הם עוד לא הגיעו לבגרות מינית, ואין להם ייצור מוגבר של טסטוסטרון.

אצל זכר מסורס מופחת ייצור הטסטוסטרון, ולכן ייתכן שיופחת אצלו הצורך הזכרי בסימון טריטוריה. באופן מקביל, ייתכן שאצל כְּלבוֹת מעוקרות משתנה האיזון בין הורמוני המין, ויש להן רמות טסטוסטרון גבוהות יחסית, ולכן הן מפגינות התנהגות זְכַרית.

אבל, בהחלט ייתכן שהכלב מרים את הרגל כשהוא משתין - בעיקר כדי לא להשתין עליה....

ותודה לאירנה על השאלה.

 

מה ההבדל בין ביצה שאוכלים לבין ביצה עם אפרוח? ומה קדם למה, הביצה או התרנגולת?

 

התשובה לשאלה הראשונה מאד פשוטה: אפרוח הוא תוצאה של הפריית הביצה.

בטבע, הביצים בדרך-כלל מופרות. גם במשק הלא מודרני, כשהתרנגולות היו מסתובבות בחצר, היו הפריות, ואנשים היו אוכלים ביצים מופרות. בעשרות השנים האחרונות פותחו לולים מודרניים בהם יש רק נקבות, ללא זכרים. הזכרים נמצאים רק בלולי רבייה, מהם הביצים הולכות לאינקובטורים, לצורך חידוש הלולים. מכיוון שבלולי ההטלה אין זֶכֶר לְזָכַר, הביצים שאנחנו קונים בסופר לעולם אינן מופרות, והן לעולם לא יהפכו לאפרוח, גם אם נדגור עליהן 100 שנה.

להשכלה כללית, נספר לכם שכאשר מתרחשת הפריה, זה קורה לפני היווצרות הקליפה. הביצה שיוצאת מהשחלה של התרנגולת היא גדולה, כי שלא כמו הביצית האנושית הזעירה, הביצה מכילה חלמון. בעודה עוברת בצינור הביצים, אם תהיה הזדווגות תהיה הפריה, ואז הביצה תתכסה בחלבון ובקליפות. אם אין הפריה, רק ההתכסות תתרחש, ונקבל ביצת מאכל נטולת אפרוח.

ואם אנחנו כבר מבלבלים לכם בביצים, תרשו לנו להפריך טעות רווחת לגבי מה זה הדם שרואים לפעמים בביצה: זה לא קשור להפריה. בזמן שהביצה מתפתחת בצינור הביצים, קורה שנימת דם או כלי דם אחר נפגע, ואז יש טיפונת דם בביצה. זה הכל.

ועכשיו לשאלה השנייה. מי ששואל שאלות מתחכמות, שלא יתפלא אם הוא מקבל תשובות מתחכמות: העופות התפתחו מהזוחלים, והזוחלים תמיד הטילו ביצים – אז אפשר להגיד שהביצה הייתה קודם...

ותודה להדס עמית, בת 25 מהרצליה, ולדרור דים, בן 16 מרעות, על השאלות.

 

איך עובד מנוע מימן?

 

אולי זה מפתיע, אבל כבר ב-1820 הגה וויליאם ססיל את הרעיון להשתמש בגז המימן להנעת מכונות. ססיל תיאר כיצד לנצל את אנרגיית המימן להניע מנוע, וכיצד ייראה מנוע כזה.

יכולתו של המימן להתחמצן, כלומר להתרכב עם חמצן ולהפוך למים, הופכת אותו לשימושי במנועי בעירה פנימית בדיוק כמו דלק רגיל. למעשה, השינוי הדרוש להפיכת מנוע בנזין למנוע מימן הוא פשוט וזול יחסית: עיקר העלות הכספית הוא המיכל אשר יכיל את המימן בצורה נוזלית. אבל, ניתן לשפר את ביצועי המנוע אם מייצרים אותו מלכתחילה כך שיפעל כמנוע מימן, שכן מנוע ייעודי למימן יודע לנצל טוב יותר את הבעירה המהירה של המימן לעומת מנוע בנזין.

יתרונותיו של מנוע המימן: הפקתו זולה יותר מהפקתו של נפט; אין בעיית עתודות מימן בעולם, להבדיל מהנפט ההולך ונגמר; מימן – בניגוד לבנזין – לא רעיל, לא מחמם את כדור הארץ, ואינו מזהם, משום שבסוף התהליך הוא הופך למים טהורים; ו-במקרה של תאונה – המימן מתאייד מייד, מבלי להותיר סימנים, גם זה בשונה מבנזין. מצד שני, מימן מאוד מאוד דליק ולכן במקרה של תאונה יכול להיות שלא יישאר הרבה מהאוטו. זו גם הסיבה לכך שהצֶפֶּלינים, שהונעו במימן - כמו ההינדנבורג שהתפוצצה - עברו מן העולם.

ותודה לטל פַּלוֹמוֹ, בן 22 מגבעתיים, על השאלה.