המינגווי לכל העם

הסכם חדש: פן הוצאה לאור והוצאת ידיעות אחרונות הן המוציאות לאור הבלעדיות של ספרי ארנסט המינגווי בעברית. בקרוב תרגומים חדשים של "למי צלצלו הפעמונים", "וזרח השמש" ועוד

השבוע נחתם הסכם בין העיזבון הספרותי של הסופר האמריקאי הידוע ארנסט המינגווי ובין ההוצאות "פן" ו"ידיעות אחרונות", לפיו הן יהיו המוציאות לאור הבלעדיות של כל כתבי המינגווי בעברית.

ההסכם מבטיח לקורא העברי מספר תרגומים מחודשים וגם תרגום ראשון של יצירות שטרם ראו אור בעברית: "חגיגה ניידת" (שם זמני), שמתעד את תקופת שהותו בפאריז וראה אור לאחר מותו, ייצא לראשונה בעברית בראשית 2004; "למי צלצלו הפעמונים" מ-1940 יצא בתרגום חדש ועדכני ב-2004; "הקץ לנשק" "וזרח השמש" ייצאו לאור בתרגום חדש במהלך 2005. המפעל התרגומי ימשיך להתקדם, כך מבטיחות ההוצאות, בקצב של שלושה ספרים בשנה. את הספרים תערוך רחל פן – העורכת הראשית של "פן הוצאה לאור".

ארנסט המינגווי נחשב לאחד הסופרים האמריקאים הידועים והמוערכים במאה העשרים. את הקריירה שלו החל כעיתונאי במערכת קנזס סיטי סטאר. עם הצטרפותה של ארה"ב למלחמת העולם הראשונה שימש המינגווי כנהג אמבולנס של הצלב האדום. הוא נשלח לחזית האיטלקית אך נפצע ונשלח לבית-חולים במילנו שם הכיר את האדלי ריצ'רדסון. בשנת 1921 נשא אותה לאשה, הראשונה מארבע נשותיו, ועבר להתגורר בפריז ככתב-חוץ של קנזס סיטי סטאר. את הרומן הראשון שלו, "וזרח השמש", כתב במהלך שהותו בבירה הצרפתית ומיד עם פרסומו ב-1926 זכה להצלחה עצומה. עם פרוץ מלחמת האזרחים בספרד הגיע המינגווי לזירה ככתב של העיתון האמריקאי אליינס, כאנטי פשיסט וכתומך של השמאל הספרדי שהובס על-ידי פרנקו.

בשנת 1940 המינגווי ואשתו השלישית, מרתה גלהורן, עברו להתגורר בקובה. ב-1944 נסע לאירופה והצטרף לכוחות הברית במשימות תקיפה אוויריות ובמלחמה לשחרור צרפת. כאשר שב לקובה, בתום המלחמה, תכנן הימינגווי לכתוב רומן רב-כרכים אודות הים, פרוייקט שבסופו של דבר הצטמצם ליחידה אחת בהיקף צנוע מאוד אשר העניקה לו תהילת עולם – "הזקן והים" - שנמכר בחמישה מיליון עותקים תוך ימים ספורים. בשנת 1953 זכה בפרס פוליצר על ספר זה, וב-1954 בפרס נובל לספרות.

ב-1959, בעקבות המהפכה של קסטרו, נאלצו המינגווי ואשתו לעזוב את קובה (לאחרונה, נפתח ביתו של המינגווי מחדש) ועברו להתגורר בקטשם, אידהו. השנים האחרונות התאפיינו בדיכאון מתגבר ושתיה מוגזמת. הטיפולים בהלם חשמלי נגד הדיכאון ממנו סבל מנעו ממנו להמשיך ולעסוק בכתיבה. ביולי 1961 התאבד המינגווי ביריה.