מי אחראי לטעות של סוכן?

מבוטח תבע את הפניקס לאחר שהפיצוי שקיבל היה נמוך מידי בגלל רישום לא נכון של קוד הרכב. בית המשפט: אין כל סיבה שהמבוטח ישא בהפסד

כשמתברר לחברת ביטוח שנמסרו לה פרטים לא מדויקים על רכב, כמו למשל לא נמסר לה שהרכב היה מעורב בתאונה או שהיה בעבר בבעלות חברת השכרה - היא תנסה להתנער מהתביעה ולטעון לרמאות, ובמקרה הפחות גרוע להפחית את גובה הפיצוי.

אבל, מסתבר שלא כך עובדים הדברים כשהמצב הפוך. הסיפור הבא מתאר מה קורה לרכב שבוטח בערך הנמוך משוויו, בגלל סוכן ביטוח שלא ברר עליו די פרטים ולא ביטח אותו כנדרש.

התובע, שרכבו בוטח בחברת הפניקס, היה מעורב בתאונת דרכים ורכבו הוכרז כאובדן מוחלט. חברת הביטוח פיצתה אותו בסכום של 14,500 שקל, סכום שהיה נמוך מציפיותיו. הוא פנה לחברת הביטוח ושם הסתבר שרכבו בוטח בטעות לפי קוד דגם השונה מהקוד הנכון של מכוניתו. מכיוון שלא סוכן הביטוח ולא חברת הביטוח הסכימו להשלים לו את הסכום הגיעה המחלוקת לבית-הדין לתביעות קטנות.

בבית המשפט טען התובע שעד יום התאונה לא ידע מהו קוד הדגם של רכבו ושסוכן הביטוח שלו שטיפל ברכב, כנראה טעה בקוד הדגם וביטח את הרכב לפי קוד מוטעה. כתוצאה מכך הוא קיבל פיצוי נמוך ב-7,500 שקל ממה שמגיע לו. הוא סיפר כי בעת עריכת הביטוח הציג בפני הסוכן את רשיון הרכב, וזה לא שאל אותו לגבי פרטים נוספים הקשורים לרכב, כמו קוד דגם או פרט אחר.

מנגד, טען הסוכן שהוא עצמו לא טיפל בפוליסה הזו אלא פקיד אחר במשרדו שהיה אמור לברר בדבר פרטים נוספים אודות אותו הרכב שאינם מופיעים ברשיון הרכב, ומהם ניתן לדעת על קוד הדגם.

חברת הביטוח הטילה את האשמה על הסוכן שהיה אמור להעביר אליה את הפרטים הנכונים. לטענתה יש פער של 250 שקל בפרמיה בין הקוד הנכון של רכב המבוטח, לבין הפרמיה ששילם המבוטח בפועל. לפיכך המבוטח אמור לקבל את הפיצוי לפי הדגם שביטח בפועל ולא לפי הרכב שבאמת היה לו.

השופטת, נאדף רים, מבית-המשפט לתביעות קטנות בנצרת, לא קיבלה את הטיעונים של חברת הביטוח ושל הסוכן גם יחד. "אדם רגיל וסביר שאינו מתמצא בעסקי הביטוח אינו אמור לדעת מה זה קוד דגם ואינו אמור להתנדב ולמסור לסוכן הביטוח פרטים אודות רכבו מעבר למפורט ברשיון הרכב, אם לא נשאל על כך מפורשות", קבעה. ואשר לחברת הביטוח אמרה: "סוכן הביטוח הוא זרועה הארוכה של חברת הביטוח".

השופטת הסבירה שמאחר שלא הוכח שסוכן הביטוח שאל את השאלות הנדרשות מהמבוטח ולא הוכח שהיה ניסיון שלא בחוסר תום לב להביא להוזלת הפרמיה, הרי שהייתה כאן טעות של הסוכן שמחייבת את המבטח ואין כל סיבה שהמבוטח ישא בהפסד. חברת הביטוח והסוכן שלה חויבו בתשלום ההפרש בסך 7,500 שקל, ממנו יש להפחית את הפרש הפרמיה בין שני הדגמים. הנתבעים חויבו גם בתשלום הפרשי הצמדה מאז הגשת התביעה ובתשלום של 300 שקל הוצאות משפט.