הכושים העבריים יזכו למעמד של תושבי קבע

שר הפנים פורז החליט לאמץ את המלצותיה של ועדה בין משרדית שבחנה את מעמדם. בסיעות הדתיות זועמים: "פורז מעדיף גויים שהיגרו על פני יהודים שהתגיירו". חברי הקהילה בדימונה הגיבו להחלטה בריקודים וקריאות "הללויה"

ארצי חלפון ואילן מרסיאנו עודכן: 27.07.03, 19:48

בשורה משמחת לקהילת הכושים העבריים בדימונה: שר הפנים, אברהם פורז, החליט היום (א') להעניק מעמד של תושבי קבע לחברי הקהילה. המשמעות: מעתה יוכלו חברי הקהילה להתגייס לצה"ל, וכן תיבדק האפשרות לאפשר להם להקים יישוב בנגב.

השר פורז החליט לאמץ המלצותיה של ועדה בין-משרדית מיוחדת לבדיקת מעמדם של הכושים העבריים, ששוהים בארץ זה מספר שנים במעמד של תושבים ארעיים, ולהעניק להם מעמד של תושבי קבע - שלב אחד לפני הענקת אזרחות מלאה. הוועדה הוקמה עוד בימיו של חיים רמון כשר הפנים. ראש מינהל האוכלוסין הודיע על הצעד במכתב ששיגר לראש עיריית דימונה, גבי ללוש.

החלטתו של פורז משינוי לאמץ את המלצות הוועדה מנוגדת להחלטת קודמו במשרד הפנים, ח"כ אלי ישי מש"ס. בסיעות החרדיות והדתיות זועמים על ההחלטה, כמו גם על החלטות קודמות של פורז בעניין מתן אזרחות ותושבות קבע.

ח"כ שאול יהלום מפד"ל טוען כי "פורז ממשיך בסדר העדיפויות המשונה שלו, ומעדיף גויים שהיגרו לישראל על פני יהודים שהתגיירו, ובכך מכרסם במדינת ישראל כמדינה יהודית".

 

פרצו בריקודים ברחובות

 

קהילת הכושים העבריים מונה כיום 4,000 נפש. חברי הקהילה מרוכזים בשכונה בעיר דימונה המכונה "כפר השלום", שם הם נמצאים משנת 73', לאחר שאת השנתיים הראשונות שלהם בישראל עשו בערד.

חברי הקהילה מתפרנסים בעיקר ממכירת חפצי נוי ואביזרי קישוט ובגדים אותם הם מוכרים, וחלקם אף מחזיק בבעלות על חנויות לממכר מזון טבעוני, סוג המזון היחיד המותר להם לאכול על פי אמונתם.

עתה, לאחר 32 שנים בארץ, יקבלו חברי הקהילה מעמד של תושבות קבע. עם קבלת ההודעה על כך דרך כלי התקשורת, פרצו חברי הקהילה בקריאות "הללויה", ויצאו בריקודים ברחובות.

דוברת הקהילה, יפה בת גבריאל, ביקשה להודות לראש הממשלה, לשר הפנים ולראש עיריית דימונה, "שעשו בעבורנו מחווה זו לה ציפינו כל כך הרבה שנים". היא סיכמה: "אנו שמחים ונרגשים עד מאוד".

 
פורסם לראשונה