מה זה "חשבון תמורה"

טופס הצהרת איסור הלבנת הון של בנק דיסקונט, עליו מחוייבים לחתום הלקוחות עד ה-17 באוגוסט, רחב וכוללני הרבה יותר מהנדרש ומנוסח בשפה משפטית מפותלת. מיותר ומרגיז

17 באוגוסט הממשמש ובא עלול להיות יום לא נעים לכל אותם אנשים שלא יחתמו עד אז על הצהרה מי הוא (או הם) בעלי/י החשבונות שהם מנהלים בבנק זה או אחר, או עבור מי בעצם מנוהלים החשבונות הללו. זהו התאריך האחרון למסירת הצהרה זו, המתחייבת מהחוק לאיסור הלבנת הון שבשקט בשקט הפך לחלק מחיינו.

החוק נחקק אחרי שנים רבות בהן היה ברור הצורך בקיומו, לצורך המלחמה בהון השחור. עם השלמת הליכי החקיקה בכנסת נחקקה שורת הוראות ביצוע, ובהן זו המחייבת כאמור להודיע מי הוא ה"נהנה", בלשון החוק, מהחשבון. לשם מילויה של הצהרה זו נקבע בחוק טופס ספציפי, וזה מה שאמורים הבנקים לשלוח ללקוחותיהם.

הטופס קצר ופשוט למדי, ולמעשה, לרוב האנשים לא תהיה בעיה למלאו, כיוון שאת חשבונותיהם הם מנהלים עבור עצמם. אם אכן זהו המצב, דורש מהם החוק לסמן את החלופה בטופס הקובעת "אין נהנה בזכויות הגלומות בחשבון זולת בעלי החשבון". בסוף הטופס, ממש לפני מקום החתימה, מצהיר החותם "אני מתחייב להודיע לבנק על כל שינוי בפרטים שמסרתי לעיל". זה ותו לא.

טפסים אלו, שנשלחו ללקוחות הבנקים הגדולים, הוא העתק של הטופס כפי שהוא נדרש בחוק, אך לנוחות הלקוחות מצורפים דברי רקע על החוק וכן הסברים כיצד למלא את הטופס עצמו.

 

שפה לא ברורה

 

לעומת זאת גילו לקוחות בנק דיסקונט, כי הם נדרשים למלא טופס רחב וכוללני הרבה יותר מזה. בין השאר הם נדרשים לחתום על ההצהרה הבאה: "הצהרתי זו מתייחסת לחשבון וכל יתר החשבונות הקיימים בסניפכם על שמי והקשורים לחשבון וכן לחשבונות אשר ייפתחו בעתיד על שמי אצלכם אשר קשורים ו/או יהיו קשורים לחשבון באופן שהחשבון משמש ו/או ישמש להם כחשבון תמורה לרבות פיקדונות חיסכון, פיקדונות ניירות ערך, פיקדונות מט"ח (להלן ביחד ולחוד "החשבונות")".

נתחיל בשפה. זה אכן כתוב בעברית, אבל ספק אם לקוח בנק ממוצע מבין מה כתוב שם. ואין זה חלילה זלזול בכבוד הלקוחות. להיפך, מן הראוי היה שטופס כה חשוב יהיה כתוב בשפה ברורה, שלא תבהיל לקוחות ולא תכריח אותם לקבל ייעוץ משפטי על מה הם חותמים בעצם.

וקיים גם העניין המהותי. הצו הספציפי שבו כלול הטופס קובע, כי זה הטופס שעליו יש להחתים את לקוחות הבנקים. כאמור, במקור נוסחו קצר ופשוט. מדוע, איפוא, דורש בנק דיסקונט מלקוחותיו לחתום על משהו שהחוק אינו דורש אותו?

יתרה מזאת, הרי בתחתית הטופס כבר קיימת – על פי דרישת החוק – התחייבות של הלקוח להודיע על שינויים. מדוע איפוא להחתים אותו על הצהרה שאינה אלא מקרה פרטי של התחייבותו הכוללת?

והחשוב מכל: כל זה הוא מיותר. מאז נכנס חוק איסור הלבנת הון לתוקפו, שום בנק אינו פותח שום חשבון חדש או משנה בעלויות בחשבונות בלא זיהוי מלא של הבעלים ובלא – שממילא – ממלאים הבעלים אותו טופס בדיוק. כך הרי גם יעשו בעתיד, כך שמהרשת הזאת לא יוכלו לחמוק רבים. ואם כך, למה לטרטר לקוחות באמצעות ניסוחים משפטיים מפותלים ומונחים בנקאיים (שיקום מי שיודע להסביר מהו "חשבון תמורה"), ועל ידי החתמתם על מסמך שלא כולו נהיר להם?

כל זה חמור, מפני שייתכן כי יהיו לקוחות שלא ירצו לחתום על טופס שהחוק אינו מחייב אותם לחתום עליו, ואז הם יעמדו מול צילו המאיים של 17 באוגוסט. אם לא יחתמו עד אז, ייחסם חשבונם לפעילויות שונות. בבת אחת הם ייכנסו לקטגוריה של לכאורה פורעי חוק ומלביני הון בפוטנציה.

זו תוצאה קשה, ולא אליה התכוונה הכנסת כשחוקקה את החוק החשוב הזה. זאת ועוד, לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עלולה להיות כאן פגיעה בזכות הקניין של הלקוחות בשל דרישה לא סבירה מהם. וכל זה עלול לקרות עקב הטופס הזה של בנק דיסקונט.

לאור כל זאת נראה כי מתבקשת כאן התערבות מהירה של הפיקוח על הבנקים: 17 באוגוסט יגיע עוד שבועיים וחצי בלבד.

 

דיסקונט: מענה אופטימלי

 

מדיסקונט נמסר בתגובה, כי "הבנק אימץ את נוסח צו איסור הלבנת הון. הנוסח הסופי של טופס ההצהרה בדבר נהנים בא להציע מענה אופטימלי לדרישות החוק ולצרכי הלקוח. בסניפי הבנק יענו ברצון על כל שאלה שתתעורר ויסייעו במידת הצורך במילוי הטופס".

מבנק ישראל נמסר בתגובה, כי "ההבדלים במבנה פתיחת החשבונות בין הבנקים השונים גרמו ליצירת טפסים שונים על הצהרת נהנה, שכן הבנקים התאימו את טפסי ההצהרה להליך פתיחת החשבונות, למבנה החשבונות ולקשרים ביניהם, וזאת בכדי למלא את חובותיהם מכוח צו איסור הלבנת הון. איננו נוהגים להתייחס באופן ספציפי לפעולות, ובכלל זה לטפסי ההצהרה, של בנק זה או אחר".

 

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות