"משחק החיים" בפעם ה-120. ודי

"משחק החיים" מגיעה אל סופה ביום ג' הקרוב. לרגל המגה אירוע, הנה שלוש סצנות מתוך הפרק ה-120, שיכינו אתכם כמו שצריך, כולל המשפט המתלקק של ירון לליה: "אני תמיד אהבתי אותך" (יופי, גם אנחנו, עזר לנו?). אתם אגב מוזמנים לנחש מה יקרה ולספר לכולם (באמצעות תגובה לכתבה)

זהו. נגמר. הפעם באמת. לא יעזור בית דין. אמרנו לכם מההתחלה. 120 פרקים ודי. לא אחד יותר. שלום שלום, היה נחמד. עכשיו מקפלים ציוד, מזדכים על ליה, מנפנפים את ירון. "משחק החיים", הטלנובלה שהסעירה את המדינה (כן, כן, ושסופי צדקה תחפש) הולכת לעולמה ביום ג' הקרוב.

 

ובינתיים, עוד כמה ימים של מתח: הכל יכול להיות, השאלות עוד לא פתורות (עלק), ומי יודע מה יקרה: עם מי לעזאזל בגדה נירה? למה בתיה מתחזה לפסיכולוגית? האם ארז וענבר יישארו ביחד? ומה הקשר בין רותם לאפי? וליה וירון - אחים או מה? לסיגל אבין הפתרונים. ובינתיים, הנה שלוש סצנות גדולות מהחיים מהפרק האחרון. שפשוף נעים.

 

ומי שמתעקש ובטוח שהוא ורק הוא יודע מה יקרה, או מי שמוכרח לשרבט את סצנות ההמשך - "ירון, אני מצטערת" / "ליה, מאיפה כל הדם הזה?" - מוזמן לעשות זאת באמצעות התגובות לכתבה. אמנם אין פרסים לפותרים נכונה, אבל מבטיחים לכם הרבה כבוד (את התקציר המלא של הפרקים הבאים ניתן למצוא ב"פנאי פלוס").

 

משחק החיים – פרק 120 / תסריט: סיגל אבין

 

סצנה 120-01. פנים. חדר ניטרלי בי"ח. לילה.[המשך מפרק קודם]

 

ליה ושאול כרגע נתנו דם כדי לעשות בדיקת די.נ.אי… האחות אמרה להם שיהיו תשובות מחר בערב. היא עם קופסת המבחנות שלהם ביד- בדרכה החוצה...

אחות:...אתם יכולים להתקשר מחר בערב לקבל את התוצאות. רק תציינו את המספר הסידורי שנמצא על הטופס שלכם. תשמרו עליו כי בלעדיו לא נוכל למסור לכם את הפרטים.

שאול: אין בעיה. תודה.

האחות יוצאת.

שאול:[נאנח] טוב… אז עד מחר אנחנו נדע אם אני אבא שלך או לא.

ליה: אתה תמיד תהיה אבא שלי, אבא.

מצלמה על ליה ושאול מתחבקים.

 

120-02. פנים. סלון ריקי וקובי. לילה. [המשך מפרק קודם]

 

בתיה הגיעה אל קובי הביתה, כשלפתע ריקי יצאה החוצה- דיברה אל בתיה. בתיה בהלם טוטאלי… היא חשבה שריקי מתה.

בתיה: … מה זה? מה קורה פה?

ריקי: תחיית המתים.

בתיה: קובי?! מה זה צריך להיות… אמרת שהרגת אותה!!! אמרת שחנקת אותה למוות!

קובי: [משועשע, עולה על רעיון] את מי?

בתיה: את ריקי.

קובי ממשיך ברעיון שלו, עונה ברצינות מקפיאה, שקט, שקול.

קובי: [קר] … אני באמת הרגתי אותה. חנקתי אותה למוות.

בתיה: [לא מבינה]… קובי… אל תשגע אותי. אני… ריקי עומדת כאן מולי.

קובי: [בשיא הרצינות] איפה?

ריקי מחליטה לשתף פעולה.

ריקי: הוא לא יכול לראות אותי בתיה…[רציני] אני בתוך הראש שלך…

בתיה קמה, ניגשת לריקי. ריקי מתרחקת.

בתיה: תפסיקו עם זה מיד! קובי תגיד לי שאתה רואה אותה!! נו, אל תעשה לי את זה… תגיד לי שאתה רואה את ריקי.

קובי: בתיה, תירגעי, אני לא מבין על מה את מדברת. בואי תשבי, הכנתי לך משקה.

בתיה: [נגנבת] אני רואה אותה! אני רואה אותה פה עומדת מולי. [לעצמה] זה לא קורה לי… [מתחילה לדמוע] לא, לא… זה לא קורה לי שוב…

קובי: [רציני] מה יש לך בתיה…את בסדר?

ריקי: [קרה, רצינית] אני בתוך הראש שלך בתיה... בתוך הראש המופרע והחולני שלך!

בתיה: די! תשתקי מטומטמת!

ריקי: מטומטמת את בעצמך!

קובי: [ברצינות] בתיה? את בסדר? אל מי את מדברת?

בתיה: [מבועתת] אני רואה אותה קובי! אני רואה אותה!

לפתע נשמעים דפיקות בדלת. קובי הולך לפתוח. נכנסים פנימה 2 רופאים בחלוקים לבנים ומסתכלים על בתיה. בתיה נעמדת קפואה, פעורת פה!!!

 

120-03. פנים. חדר ירון בי"ח. לילה

 

ירון במיטה, נראה כבר יותר טוב. הוא כבר לא מחובר למכשירים. הוא בוהה בתקרה… ליה נכנסת פנימה בשקט. ירון מאושר לראות אותה.

ירון: … ליה.

ליה: היי… מה נשמע?

ירון: כבר יותר טוב… הרבה יותר טוב.

ליה: אני שמחה לשמוע.

ירון: מה את עושה פה בשעה כזאת? האחות המרשעת של סינדרלה תכף תבוא להעיף אותך מפה…

ליה: כן, אה? לא… פשוט הייתי פה בסביבה אז החלטתי לקפוץ.

ירון: מה עשית פה?

ליה: עשיתי בדיקת… [קולטת] סתם, כלום. בעיקר רציתי להגיד לך שאני בטח לא אצליח להגיע מחר… אז שלא תכעס.

ירון: מה פתאום שאני אכעס… [קצת עצוב] מחר הפרמיירה, אה?

ליה:… כן.

ירון: מתרגשת?

ליה: גם… אבל בעיקר מבואסת. לא יעזור כלום, זה לא נראה אותו דבר בלעדייך.

ירון: אה, את מגזימה.

ליה: לא אני לא… במאים תמיד אומרים שלכל שחקן יש מחליף… אבל לך אין. באמת שאין לך…

ירון: תודה… האמת שאני לא מאמין שמחר הפרמיירה ואני לא עושה את רומיאו…

ליה: גם אני לא. אחרי כל מה שעברנו…

ירון: כן… אבל לא נורא. [מעודד אותה] אני יודע שיהיה מצוין. אין לך מה לדאוג. את במאית המאה ליה… את גדולה.

ליה: לא יודעת…[נאנחת] אני מקווה.

אחות נכנסת פנימה עם מכשיר של בדיקת לחץ דם ביד, היא מופתעת לראות את ליה.

אחות: מה את עושה כאן?

ליה: [מחייכת] אני כבר הולכת.

אחות: אסור לך להיות פה! אני מבקשת ללכת מיד. נגמרו שעות הביקורים. את יכולה לחזור מחר.

ליה: בסדר… אני רק אומרת שלום.

האחות יוצאת בכעס, ירון וליה צוחקים, ואז נרגעים ומסתכלים אחד על השני באהבה.

ליה: אני עדיין אוהבת אותך.

ירון: אני תמיד אהבתי אותך.

הם מסתכלים אחד על השני עוד רגע… ואז ליה יוצאת. מצלמה על ירון.