קבוצה ביום: מכבי תל אביב

כל עוד הכאוס יימשך, קשה להאמין שחבורת השחקנים המוכשרים של קלינגר תדע להתגבש ל-90 דקות על המגרש, אבל בטווח הארוך, הצהובים הרוויחו קבוצה

הדבר הכי מעניין כרגע במכבי תל אביב הוא מתי האוהדים יתעייפו, אם בכלל. כל עוד שהכאוס יימשך, קשה להאמין שחבורת השחקנים המוכשרים, נטולי המנהיג, תדע לשים את הדברים בפרופורציה ולעשות מה שהיא יודעת. בטווח הקצר, מכבי אולי הפסידה את האליפות. בטווח הארוך, היא אולי הרוויחה קבוצה, וזה אולי מה שיוצא דופן אצל קלינגר: הוא חשב על הטווח הרחוק, וזה אולי מה שאופייני למדינתנו: אף אחד לא חושב על הטווח הרחוק.

 

שחקן מפתח

 

ברוך דגו לא הראה שום כישורי מנהיגות. אז נכון שעם אבי נמני וטל בנין גם אם אתה כריזמטי כמו ביל קלינטון, אתה נראה דרוס כמו צל, אבל עדיין, יש כאלה שרואים את זה עליהם בכל מצב, ודגו לא נראה כזה: מצד שני, ברגעים קשים, תכונותיו של אדם יוצאות ממנו כזרועות של תמנון. דגו, לצערו או לשמחתו, יצטרך לקפוץ מדרגה מהר מכפי שהוא חשב.

 

תסריט אופטימי

 

אבי מי? מכבי תל אביב משחקת כאילו הסירה מעצמה אבן מהלב, אמרנו אבן, סלע קיומי. פתאום הכל זורם, אין את נמני שתוקע את המשחק מאחורה, ולמרות שאין נמני שמבקיע כשצריך ואין ברירה, מכבי לא מגיעה למצבים כאלה. האוהדים המקללים מתעייפים במהלך העונה.

 

תסריט פסימי

 

משחקי טרום העונה אינם משקרים: מכבי, עם נמני או בלי נמני, זה לא משנה, היא פשוט נראית רע. אמנם אין כבר מחנות, אבל אין גם הרבה מעבר לזה. ראובן עובד הוא בסך הכל סהר מזרחי משופר. ברונו הייס שכח לשחק כדורגל, ואין, פשוט אין מי שישים גולים. 

 

סגל:

 

לירן שטראובר, ניר גל, סאלם אבו סיאם, טל בן חיים, ג'ון פיינסטיל, גדי ברומר, קובי נכטיילר, קובי מוסא, אבי סטורל, ברונו רייס, לירן כהן, אסף קריספיס, ראובן עובד, אלי ביטון, ברוך דגו, אנדריאס פרוחננקובס, רועי דיין, אורן זיתוני, משה מישאלוב, אסף שדה, תמיר כהן, גל פיליאן, אלדו אדורנו, אנדז'יי קוביקה 

 

צוות מקצועי: ניר קלינגר , שורה אובארוב.

 

עזבו:

 

אבי נמני, טל בנין, מאריוצ'יו ארוס, עמי רוזנברג, עמיר תורג'מן, רודריגו גולדברג, עמיר תורג'מן