אפשר להירגע, היה דיון

כשתקום ועדת החקירה אחרי האסון הבא, אפשר יהיה להציג את הפרוטוקולים ולהראות שדיברנו על זה. הדיונים בממשלה אף פעם אינם בסיס לעשייה

עפר שלח פורסם: 07.08.03, 10:22

אתמול בבוקר, מספרת לנו ההדלפה הרשמית, התכנס הקבינט הביטחוני לדיון ראשון לאחר זמן רב. על שולחנו, דוּוח, היו עניינים כבדי-משקל. ראש המטה ללוחמה בטרור הציג תרחישים ל"מגה-פיגוע" – ריסוק מטוס לתוך אוכלוסייה, פיצוץ בניין רב-קומות, פיגוע בספינה או ברכבת. ואילו השר אפי איתם – כך הדליפו מן הסתם מקורבי השר עצמו – "הציע לכלול בתרחישים גם רעידת-אדמה".

 

לאזרחי ישראל היגעים באה סוף סוף רגיעה. לא צריך לכסות את הילדים, כי הקבינט הביטחוני כבר כיסה הכול, כולל הישבן של עצמו: היה דיון במגה-פיגוע. השר בעל העבר הביטחוני המרשים הציע לעסוק גם ברעידות-אדמה. כשתקום ועדת החקירה, אפשר יהיה להציג את הפרוטוקולים ולהראות שדיבר על זה, ותשוב נפשנו למנוחתה.

 

אני לא מבין בתרחישים של מגה פיגוע, פרט לכך שמערכות המודיעין המשוכללות בעולם לא הצליחו לאתר את אמא של המגה-פיגועים, שהתרחשה מתחת לאפם. בעוד הם עסוקים בפצצות מלוכלכות ובמזוודות גרעין שנעלמו, נהרגו 3,000 בני אדם בפעולת טרוריסטים חמושים בסכיני חיתוך. לעומת זאת יש לי חברים שמבינים ברעידות-אדמה, ואי לכך אני יכול למלא אחרי מבוקשו של השר איתם, ולומר לכם בתוקף תפקידי כממלא מקום ראש המטה: ב-50 השנים הבאות תהיה, בסבירות גבוהה מאוד, רעידת אדמה בישראל. השאלה היא רק איפה בדיוק יהיה המוקד שלה, ובהתאם לכך גם כמה נזק תגרום.

 

היא תגרום נזק, מפני שמה שצריך להיעשות כדי שהבתים הישנים בישראל יעמדו בפני רעידת אדמה לא נעשה. יש מה לעשות, וזה קורה בהרבה מאוד מדינות בעולם. אבל אצלנו דיון אינו בסיס לעשייה. כשם שמחר לא ישתנה דבר בהיערכות לקראת פיצוץ בניין רב-קומות כך לא יקרה כלום גם בעניין רעידת-אדמה.

 

יכול להיות שגם אין צורך בכך. כדי להחליט בעניין הזה, צריך להביא מומחים שיודעים לכמת הסתברות, לשים בצד השני את העלויות ואת השימושים האלטרנטיביים באותם כספים, ולקבל החלטות של ניהול סיכונים. צריך להיות מסוגלים לעשות מה ששלטון בישראל לא עושה אף פעם: להודיע לאזרחים שאין ביטחון מוחלט, ושהוחלט לא להתמגן מפני סיכון מסוים מפני שחישובי עלות-תועלת הראו שזה פשוט לא כדאי. לחלופין, צריך גם לדעת לבצע את מה שצריך כדי להיערך לסכנות האמיתיות. אבל הרבה יותר נוח להתכנס לישיבת רכילות אצל ראש הממשלה, לשמוע סיפורים על אל-קאעידה ולהתפזר הביתה בתחושה שעשינו משהו ובלי שמשימה של ממש תיפול על השולחן.

 

התוצאה היא שישראל ממשיכה להקצות משאבים מול האיומים והמשימות שחשובים למערכות הכוח הגדולות, ולא מול מה שיש לו משמעות אמיתית. זהו ההסבר להשקעת המיליארדים במיגון המיותר מפני הסכנה העיראקית הלא-קיימת. יו"ר ועדת החוץ והביטחון יובל שטייניץ הקים, כזכור, ועדת חקירה שתבדוק מה ידע המודיעין בעניין. אם שטייניץ רוצה באמת להועיל, כדאי לו לעסוק לא באמ"ן אלא בישיבת הקבינט אתמול. התשובה כולה נמצאת שם.