חומרים נוגדי דיכאון מעודדים צמיחת תאי-מוח

חוקרים אמריקנים גילו כי החומר הפעיל בגלולות נגד דיכאון, ובהן "פרוזאק", גורם לצמיחה של נוירונים אצל עכברי מעבדה. הדבר שופך אור על תופעת הדיכאון בבני-האדם, ועשוי לסייע לפיתוח תרופות חדשות ויעילות יותר

רויטרס פורסם: 08.08.03, 00:02

תרופות נוגדות דיכאון עשויות לגרום לצמיחה של תאי-מוח חדשים. כך מגלה מחקר אמריקני שפורסם אתמול (חמישי).

 

מחקר שנערך בעכברי מעבדה בדק את השפעתם של שני סוגי תרופות למניעת דיכאון והראה כי התרופות סייעו ליצירה מחודשת של תאי-מוח. החוקרים הופתעו לגלות, כי התאים נוצרו מחדש באזור של המוח, שעד כה לא נקשר לדיכאון.

 

"מדובר בנקודת מבט חדשה בכל הנוגע לדרך פעולתם של חומרים נוגדי-דיכאון", אמר ד"ר תומס אינסל, מנהל המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב.

 

המחקר עולה בקנה אחד עם מחקרים אחרים שפורסמו מוקדם יותר, שהראו כי ההיפוקמפוס (Hippocampus) קטן יותר במוחם של אנשים הסובלים מדיכאון. איזור זה של המוח אחראי על יכולות הלימוד והזיכרון אצל בני-האדם, ולאחרונה הוא נקשר גם לבעיות של דיכאון ומצב רוח ירוד. המחקרים הראו עוד, כי לחץ רב ומקרים טראומטיים שונים עשויים לגרום להתכווצות האיזור.

 

"גילינו כי חומרים נוגדי דיכאון משפיעים על יצירתם של נוירונים בהיפוקמפוס במוח ומעודדים את צמיחתם", הוסיף ד"ר אינסל. "השפעה זו עשויה להיות חשובה ביותר למחקרים קליניים ולפיתוח תרופות נוגדות דיכאון בבני אדם".

 

בכוונת החוקרים לבדוק תרופות וסמים המשפיעים ומעודדים צמיחת נוירונים במוח. במידה ויימצא כי לחומרים אלה ישנה השפעה נוגדת דיכאון, מדובר בפריצת דרך בכל הקשור לחקירת מנגנוני הדיכאון והתהליכים הגורמים להופעתו. המחקר עשוי להסביר עוד את העובדה שלעתים תרופות נוגדות דיכאון מתחילות להשפיע רק לאחר מספר שבועות מתחילת נטילת התרופה – משך הזמן הדרוש לתאי המוח לצמוח.

 

כדי לבדוק האם העלמות הדיכאון קשורה לצמיחת התאים, השמידו קבוצת החוקרים תאי מוח אצל חלק מהעכברים, באמצעות חשיפה לקרני רנטגן. עכברים אלה לא הגיבו למרכיב הפעיל המצוי בכמוסות פרוזאק המשמשות כנוגדות דיכאון בקרב בני אדם.

 

כאמור, בכוונת החוקרים להרחיב את המחקר ולבדוק את הנושא גם בקרב בני אדם. נושא נוסף אותו הם מתכוונים לבדוק הוא בכל הנוגע לתפקידם החדש של הנוירונים במניעת הדיכאון. המחקר החדש עשוי לשפוך אור על תופעת הדיכאון בקרב בני האדם, ובנוסף – לסייע לפיתוח תרופות חדשות ויעילות יותר להתמודדות איתו.