כאשר אתם מפרסמים את נתוני תאונות הדרכים, מתייחסים למהירות מופרזת כגורם של 18%. ידוע גם כי מהירות שלא מתאימה לתנאי הדרך, היא יותר מ-80% מתוך ה-18% הללו. אם כך, למה אתם עושים תעמולה כזו לנושא והאם אין מקום להבדיל בין סוגי העברות?
ניצב יעקב רז: "צריך לראות את נושא המהירות תחת הכותרת "תרבות המהירות". אם אנחנו נצמצם את תרבות המהירות, שהיא תרבות קלוקלת שיש בה הרבה דברים חבויים לצד זה, כגון איבוד שליטה על הרכב, עקיפות מסוכנות, או אי שמירת מרחק. פיתוח תודעה לנושא של הסכנה שבמהירות ללא ספק יביא ליתר מודעות הן של צמצום המהירות מעבר לחוק והן של צמצום המהירות שאינה סבירה על פי תנאי הדרך, שאני אינני רואה הבדל גדול ביניהם."
לאחרונה התחילו לאכוף מהירות מופרזת גם בכביש 6. אינני מתמצא לחלוטין בסטטיסטיקות אך למיטב ידיעתי אין כמעט תאונות בכביש הזה, למרות שקצב התנועה הממוצע בו הוא 120 קמ"ש ומעלה, אז מדוע האכיפה?
ניצב יעקב רז: "המהירות המותרת בכביש שש היא 110 ק"מ בשעה. אכן, בימים האחרונים התחלנו באכיפה לנושא המהירות גם בכביש שש. המהירות מהווה את הגורם המרכזי לתאונות הקטלניות, מהן כ-19% נגרמו בשל מהירות, ולכן אין אנחנו צריכים לחכות לפגוש תאונות קטלניות וקשות במקום, וצריך לעשות את הכל כדי למנוע מראש."
בזמנו הוקמה וועדה שבדקה את נושא העלאת מהירות הנסיעה בכבישים בין-עירוניים. האם הוסקו מסקנות? ומתי (אם בכלל) תועלה מהירות הנסיעה בכבישים אלו?
ניצב יעקב רז: "לפני כשבועיים, ע"פ החלטת שר התחבורה, ח"כ אביגדור ליברמן, הוקמה מחדש ועדת לבנה, אשר תפקידה לדון לנושא המהירויות בכבישי מדינת ישראל. אגף התנועה מיוצג בוועדה באמצעות מומחים באגף, ואני מקווה שתתבצע חשיבה מחדש לנושא של אותן מהירויות מנדטוריות של 90 בינעירוני ו-50 קמ"ש עירוני. אני סבור שיש להתאים את הדברים לרוח התקופה, כלומר השינויים במבנה, עוצמה וחוזק הרכב, תשתיות וכו'.
אין הכוונה שלי אך ורק להעלות את המהירות, אלא לבחינה עניינית. בתוך העיר למשל, ובסמוך לבתי ספר, הייתי מוריד את המהירות עד לרמה של 30-35 קמ"ש. באותו זמן, בצירים ברמת בטיחות גבוהה ניתן לשקול העלאת המהירות גם לרמה של 100-110 קמ"ש. סביר להניח שוועדת לבנה תגיש בחודשים הקרובים את המלצותיה בפני שר התחבורה."
מדוע המשטרה, מתייחסת למהירות מופרזת - ולאיבוד שליטה על הרכב, עקיפה שלא כחוק וכדומה, כעבירה אחת? האם לדעתך כל מי שנוהג מעל המהירות המותרת חוטא בעבירות תנועה חמורות נוספות בהכרח?
ניצב יעקב רז: "בתרבות המהירות חבויות סיבות נוספות שקשורות במהירות, כגון איבוד שליטה, שמביא לסטייה כתוצאה ממהירות או תאונה בגין אי שמירת מרחק, שנבעה ממהירות, או תאונה בצומת כתוצאה מנסיעה במהירות לא סבירה בהגעה או בחציית צומת ועוד דוגמאות לרוב. לכן, את נושא המהירות אינני מבודד מכלל ציבור העבירות ואני מכנס את הכל תחת הכותרת "תרבות המהירות". היערכות המשטרה היא לאו דווקא לנושא המהירות. אלא לנושא של טיפול בתרבות המהירות. ומכאן שאם אני אוכף עבירות הקשורות לנושא, מטבע הדברים אני גם אטפל בנושא של מהירות."
למשטרה יש סטטיסטיקה מפורטת לגבי פילוח כמות הנפגעים מול סוגי העבירות, מדוע המשטרה לא מחייבת את עצמה לאכוף את החוקים השונים בהתאם לסטטיסטיקה הנ"ל, כך יושקעו משאבי האנוש בעבירות אשר באמת יחסכו בחיי אדם, כאשר הרושם
השולט כיום הוא שהמטרה העיקרית באכיפה - מהירות בעיקר- הינה לאסוף כסף לקופת המדינה, ולהתפאר בכמויות הדוחו"ת שהיא מחלקת?
ניצב יעקב רז: "התשובה מצויה בשאלה, שכן ההכוונה ומדיניות האכיפה היא בהתאם לגורם התאונות. לא מעטות הן העבירות שמופיעות בתקנות התעבורה שאין אנו אוכפים אותן כלל, שכן הדגש ניתן לאכיפה של עבירות גרם תאונה, וכן איכות חיים, כגון סטייה מנתיב, נסיעת שוליים, עבירות צומת, עבירות רמזור, עבירות מהירות, חגורות בטיחות, עבירות משאיות, צעירים, שיכרות.
מתקיים גם ניתוח לגבי מיקום התאונות, הזמן - ביום או בלילה, עירוני, בינעירוני, וכו'. לדוגמה: בעיר הדגש הוא יותר לעבירות צומת, רמזור והולכי רגל, ואילו בנתיבים בינעירוניים הדגש הוא יותר על מהירות, חגורות בטיחות, רכב כבד ועוד."
תחום שיפורי הרכב - מדוע שוטר ללא הסמכה פורמלית בתחום הנדסת רכב המשמש כבוחן רכב יכול לחלק דו"חות? מדוע שלא ירשם דו"ח אזהרה, במקביל לקבלת ארכה לתיקון הנדרש וזאת ללא קנסות?
ניצב יעקב רז: "רכב מורד מהכביש עקב ליקויים בטיחותיים שנמצאו ע"י בוחן או סייר-בוחן, שוטרים שהוכשרו לבחון את אותם ליקויים, ולא ע"י שוטרים אחרים. לשאלה האם כל שינוי הוא בטיחותי או לא: אינני יכול לענות בצורה גורפת, אולם מוכן אני לקבל את העיקרון ששינוי ברכב שייעשה באישור משרד התחבורה אזי לא אראה בו ליקוי ולא אדווח נגדו. אבל אינני מוכן לכך שכל אחד יחליט באופן עצמאי שהוא מבצע שינוי שלטעמו הוא בטיחותי, מבלי שהוכשר לכך ע"י גורם שנקבע שהוא הגורם המוסמך."
בישראל נהיגה ספורטיבית אינה חוקית. בכל העולם יש מסלולים מיוחדים וזה עשוי להוריד את רמת התאונות הנגרמות מנהגים שמתפרעים על הכבישים. מדוע לא עושים דבר כזה בישראל?
ניצב יעקב רז: "אני סבור שיש מקום לפתח את נושא הספורט המוטורי ולראות בו כענף ספורט לכל דבר. הדבר מחייב היערכות מבחינת מיקום ותנאי רישוי בטיחותיים ברמה של התקן האירופאי לספורט מוטורי. הנושא נמצא באחריות משרד החינוך והספורט, כאשר בעבר, בתקופת ח"כ מתן וילנאי, העברתי את התייחסותנו החיובית לנושא, תוך מתן דגש שאגף התנועה מוכן להיות חבר בכל צוות שיפעל לקידום הנושא. אני סבור שצריך לטפל בזאת בעדיפות גבוהה, שכן נושא הספורט המוטורי הפירטי מהווה סכנה, הן למשתתפים והן לצופים."
פעם אחר פעם אני נתקל במצב בו ניידת עומדת בכביש סואן ועוצרת רכבים הנוסעים בנתיב ציבורי, תוך כדי חסימת נתיב וגורמת להפרעה מהותית לתנועה. האם אין הנחיות המונעות משוטרים הפרעה בנתיבים ראשיים בשעות עומס - ובכלל?
ניצב יעקב רז: "אנחנו מייחסים חשיבות רבה לאכיפה מתוך כוונה לעודד את הנסיעה בתחבורה הציבורית, ולכן המחוקק אפשר לתחבורה הציבורית שעות מסוימות בהן הנסיעה בנתיבים ייעודיים היא אך ורק לתחבורה הציבורית. לדאבוני, במקום שבו אין אכיפה, חלק מהציבור משתמש באותם נתיבים ופוגע בזכות הקיימת לתחבורה הציבורית. במקום שניידת עומדת על הציר ופוגעת בזרימת התנועה, אין הדבר תקין, שכן השוטר צריך למצוא מקום שהניידת לא תפריע בו."
האם המשטרה תומכת בנסיעה של כלי רכב דו-גלגליים בשולי הכביש כאשר יש עומס תנועה?
ניצב יעקב רז: "צירים בהם התנועה היא איטית והציר פקוק, במקום שהרכב הדו גלגלי ייסע בין מכוניות עומדות או נוסעות באיטיות ויסכן את עצמו, עדיף שהרכב הדו-גלגלי ייסע בשוליים בנסיעה איטית ובטוחה, במקום שבו ניתן לנסוע בשוליים".
לא מזמן צוטטת כמאיים לשלול רשיון נהיגה ממי שייתפס על שימוש במריחואנה. מדוע דווקא לשלול רשיון נהיגה ממי שהשתמש בסמים, כאשר על הכביש ישנם צרכני אלכוהול רבים יותר. מדוע לא הם?
ניצב יעקב רז: "פרקליטת המדינה, הגברת עדנה ארבל, הנחתה לאחרונה את התובעים בבתי המשפט, להשתמש בסעיף של החוק המתיר שלילת רשיון בעת הטיעון לעונש לאחר הרשעה בתיק סמים. לגבי אלכוהול, המחוקק הסמיך קציני משטרה לשלול מנהלתית רשיון נהיגה של אדם, שנמצא נוהג כאשר רמת האלכוהול בגופו מעבר לחוק, ובהמשך הנושא מובא לביהמ"ש, אשר דן בחומרה במקרים אלו."
אני נתקל בכבישים בניידות משטרה , אשר מבצעות עבירות תנועה ומפריעות לתנועה, איך שוטר יכול לרשום לי דו"ח על שעברתי שלא במעבר חצייה , שהשוטר עצמו מחנה את ניידת המשטרה באופן שמפריע לתנועה?
ניצב יעקב רז: "השוטר אינו מעל החוק, והוא חייב במילוי החוק כאזרח לכל דבר וגם להוות דוגמה. מקרים שמובאים לידיעת המשטרה, של שוטר שעבר על החוק, מטופלים במלוא החומרה. יש מקרים שלצורך ביצוע עבודת משטרה הן בהיבט המבצעי והן בהיבט הנדרש לביצוע תפקיד, החוק מתיר לשוטר שלא לציית לתמרור זה או אחר. כל יתר הדברים אינם מקובלים על פיקוד המשטרה ולא אחת המפכ"ל אף הורה לנהוג בהם בחומרה. ניתן לדווח בכל לשכת תנועה במרחב או למטה אגף התנועה, מחלקת התנועה בבית דגן."
מדוע המדד ליעילות השוטרים הוא מספר הדו"חות אותם הם רושמים ליום (והם עצמם מודים בכך בפה מלא)? מדוע שלא יהיה מדד אחר לבדיקת היעילות?
ניצב יעקב רז: "אין מדד של כמות הדוחות המוגשים ע"י שוטר במשמרת. המדד היחידי שעומד מול עיני הוא מדד האיכות של הדו"חות, בשום פנים ואופן לא של הכמות."
האם זה נכון שילדים נפגעים יותר בתאונות דרכים ומה צריך לעשות בנידון?
ניצב יעקב רז: "באופן יחסי, מספרם של הילדים בין הגילאים של ילדים, מגיל שנה עד 15 הוא גבוה. כמובן שבגיל הזה קיימת אחריות רבה להורה או המלווה של הילד, וכן לביה"ס בו הילד מבלה את עיקר השעות עד אחה"צ. הייתי מצפה להרחיב את תחום ההדרכה בבתי הספר לתלמידים, הדרכה שמתקיימת כיום, אולם לטעמי מספר השעות הנו מצומצם מדי."